השקעה באגרות חוב קונצרניות -איך להרוויח יותר

אפיק ההשקעה באגרות חוב קונצרניות הפך לפופולארי ביותר בשנים האחרונות, הרבה בעקבות הריבית הנמוכה וההתפתחות של שוק ההון. מדובר בהשקעה באיגרות חוב של חברות שאמורות להעניק למשקיעים תשואה גבוהה ביחס לפיקדונות ו/או איגרות חוב ממשלתיות. נשמע מעניין? זה בטוח מעניין. השאלה היא מהם הגורמים שישפיעו לכם על המחיר? כלומר, מה צריך לקרות כדי שהרווח שלכם מההשקעה באגרות חוב קונצרניות יגדל ומה עלול לשבש אותו?
בואו ניקח לדוגמא את שופרסל אג”ח 5.
איגרת חוב שנפדית סופית באוקטובר 2029 ואשר מחלקת ריבית שקלית ללא הצמדה למדד של 5.09% בשנה.
האיגרת נסחרת בתשואה ברוטו לפדיון של 3.64% והשער במועד צילום הסרטון עמד על כ- 111 אגורות.
יש הרבה גורמים שעשויים להשפיע על מחיר האיגרת אבל אתייחס לארבעת הכוחות העיקריים.

השקעה באגרות חוב קונצרניות – 4 גורמים עיקריים שמשפיעים על הרווח

גורם השפעה ראשון – הריבית במשק

הכוח הראשון הוא הריבית במשק – הריבית שהאיגרת משלמת למשקיעים היא קבועה. כלומר, לא משנה מה תיהיה הריבית במשק, המחזיקים יקבלו 5.09% על כל 1 ₪ ערך נקוב של אג”ח שהם מחזיקים. אם הריבית במשק תעלה, המשקיעים יתחילו לבחון אלטרנטיבות אחרות. הרי הבנקים יתנו יותר על פיקדונות וחברות שירצו להנפיק אג”ח יצטרכו לפתות את המשקיעים בריביות גבוהות יותר. כך שאם למשל תקבלו הצעה לרכוש ב-111 אגורות איגרת חוב בעלת מאפיינים דומים אבל שמחלקת ריבית שנתית של 10%, סביר שתמכרו את האיגרת של שופרסל ותעברו לאלטרנטיבה הרווחית יותר. במקרה כזה, כדי שהאיגרת של שופרסל תחזור להיות אטרקטיבית יותר, המחיר שלה יצטרך לרדת כך שמי שירכוש אותה עדיין יקבל 5.09 אגורות על כל ערך נקוב, אבל הוא ירכוש את אג”ח בשער נמוך יותר שיגדיל את התשואה.

כמובן שאם בנק ישראל יוריד את הריבית, האלטרנטיבות של המשקיעים יהפכו לאטרקטיביות פחות ואז יותר ויותר משקיעים ירצו ליהנות מהריבית הגבוהה יחסית של האג”ח של שופרסל. במקרה כזה המחיר של האיגרת יעלה כך שאומנם המשקיעים ימשיכו לקבל 5.09 אגורות עבור כל יחידה של איגרת חוב אבל מחיר הרכישה של כל ערך נקוב, יהיה גבוה יותר ולכן התשואה תרד. שימו לב שכמובן שאם אנחנו מחזיקים באיגרת חוב אנחנו רוצים שהתשואה תרד כי זה אומר שהמחיר יעלה ואנחנו נוכל למכור את האיגרת במחיר גבוה יותר שיכניס לנו לחשבון הבנק יותר כסף.

גורם השפעה שני על הרווח מאגח קונצרני – חוזקה ואיתנה של החברה

הכוח השני שמשפיע על המחיר הוא הסיכון של החברה עצמה. עם כל הכבוד לריבית במשק המשקיעים צריכים לשאול את עצמם אם שופרסל תתקיים בשנת 2029… ואם לא? במקרה כזה סביר שהם ירשמו הפסד כספי ניכר. לכן ככל שהסיכון של החברה יקטן כך המחיר של האיגרת יעלה ולהיפך. לא צריך להמתין לחדלות פירעון בפועל בכדי להפסיד כסף. ברגע שהמצב הפיננסי של החברה מתחיל להתדרדר המשקיעים מתחילים לדרוש תשואה גבוהה יותר, מה שאומר ירדה במחיר האיגרת.

בשלב זה יש הרבה ששואלים את עצמם איך אני יכול לדעת מה הסיכון הפיננסי של החברה והאם הוא קטן או גדל…
זו שאלה טובה וניתוח חוב של חברה אכן דורש מיומנות וניסיון. משקיעים שאינם מתמחים בניתוח פיננסי של חברות יכולים להיעזר בקרנות נאמנות או מוצרי מדדים כמו קרנות מחקות אשר מאפשרים פיזור רחב וניהול מקצועי, לרוב תמורת דמי ניהול. בנוסף קיימת אפשרות להשתמש בדירוגי החוב שמציעות סוכנויות הדירוג – אס אנד פי מעלות או מידרוג.
סוכנויות אלו מקבלות תשלום מהחברות עצמן בכדי לדרג את איכות החוב שלהן ובכך להנגיש את הסיכון הנתפס לכלל משקיעים .

יתרונות וחסרונות בהסתמכות על סוכנויות הדירוג להערכת מצב החברה

היתרון ברור, גופים מקצועיים המנתחים עבורנו את כושר החזר החוב של החברות. החיסרון – סוכנויות הדירוג מקבלות כסף מהחברות המדורגות ופועלות על פי סדר העדיפות שלהן. כלומר, אופן המעקב שלהן יכול שלא להיות הדוק מספיק ביחס לצרכים שלכם. כך יכולה להיות הדרדרות בחברה שתבוא לידי ביטוי במחיר האיגרת בשוק, בעוד שסוכנות הדרוג תגיע למסקנה שיש לבצע הורדת דרוג רק לאחר מכן.

בכל מקרה, ככל שמשקיע מחפש השקעה קונצרנית בסיכון נמוך יותר, כך הוא יחפש אג”ח בדירוג גבוה יותר.
הדירוג הגבוה ביותר הוא AAA, שם התשואות נמוכות יחסית אך עדיין גבוהות ביחס לפיקדונות או אג”ח ממשלתיות.
ככל שיורדים באיכות הדירוג עד לרמה של BBB התשואה אמורה לעלות לצד הסיכון.
דירוג נמוך מ- BBB מינוס כבר נחשב מסוכן מאוד.
מי שרוצה פרטים נוספים מוזמן להיכנס לאתרי חברות הדירוג שם יש הסבר נרחב על מתודולוגיית הדירוגים. אני בכל מקרה מציע להתייעץ עם יועץ השקעות לפני ביצוע רכישה ובכלל בניהול תיק השקעות.

גורם השפעה שלישי על הרווח מאג”ח קונצרניות – המח”מ

הכוח השלישי הוא הטווח לפדיון או המח”מ – במקרה של שופרסל 5, מדובר איגרת חוב ל-2029.
יש עוד די הרבה זמן עד שנגיע לשם אבל החברה מחזירה בסופו של דבר קרן של 100 אגורות עבור כל 1 ₪ ערך נקוב של אג”ח. זאת אומרת שלפי המחיר הנוכחי, 111 אגורות, יש הפסד הוני מובטח של 11 אגורות עד הפדיון הסופי.
אז איך ייתכן שאנשים רוכשים את האיגרת במחיר שמבטיח להם הפסדי הון? פשוט כי הריבית במשק כל כך נמוכה שלקבל היום כ-5% אחוזים לשנה זה מאוד אטרקטיבי. אז מצד אחד מפסידים הונית כ-10% על כל השנים עד הפדיון ומצד שני נהנים בכל שנה מריבית גבוהה בהרבה מהרגיל. בכל מקרה, שימו לב שככל שמתקרבים לפדיון של קרן, המחיר אמור לרדת. הרי ברור לכם שאם היינו היום ב-2029, יום לפני תשלום הקרן האחרון, המחיר של האיגרת היה צריך להיות קרוב מאוד ל-105.09. הקרן שתתקבל פלוס הריבית הצבורה.
אף אחד לא היה מוכן לקנות את האיגרת במחיר של 111 אגורות שכן זה ברור  שיש פה הפסד וודאי של כשש אגורות.
כלומר, ככל שמתקרבים לפדיון הסופי, כך מחיר האיגרת מתכנס לסכום שנקבל בפועל או בשפה המקצועית לערך המתואם.
עוד נקודה שקשורה לטווח לפדיון, ככל שהטווח לפדיון ארוך יותר, כך האיגרת תנודתית יותר.
כלומר, שינוי בתשואה הנדרשת, הן בגלל שינוי בריבית במשק והן בגלל שינוי ברמת הסיכון של החברה, יוביל לשינוי חד יותר במחיר האיגרת.

גורם השפעה רביעי ואחרון – מצבים פסיכולוגיים

הכוח הרביעי לסיום הוא מצב הרוח של המשקיעים – איגרות החוב הקונצרניות הן חלק משוק ההון ואחד הדברים שהכי משפיעים על המחירים בשוק ההון זה תאוות הבצע והפחד. מזמין אתכם לצפות בסרטון על טעויות פסיכולוגיות נפוצות בהשקעות במניות , ככל שהאווירה בשווקים חיובית יותר, כך המשקיעים פחות מתייחסים לסיכון והמחירים עולים ולהיפך.
לכן ייתכנו מצבים שהריבית ומצב החברה לא ישתנו ובכל זאת המחיר של האיגרת יעלה או ירד. רמזים לכיוון המחירים ניתן לראות מכיוון זרימת הכסף לקרנות הנאמנות המתמחות באג”ח כללי וקונצרני. ככל שהכסף של הציבור זורם לקרנות אלו כך גדלים הסיכויים לרווחים ולהיפך.

לסיכום

זהו, עד כאן על השקעה באג”ח קונצרניות ועל ארבעת הגורמים העיקריים המשפיעים על מחיר איגרות החוב הקונצרניות.  להרחבה על עולם האג”ח אני מזמין אותך לקורס אג”ח Masters למשקיעים שזמין עכשיו באקדמיה לבניית עושר באתר.