בפוסט הנוכחי אני רוצה להציג את המונח הפופולארי EBITDA שאינו מופיע בדוחות הכספיים הרשמיים של החברה אך אנליסטים ומשקיעים רבים מרבים להתייחס אליו, הן בניתוח חוב והן בניתוח מניות.
מה זה EBITDA?
ראשי התיבות של המונח Ebitda הנם:
- Earning
- Before
- Interest
- Taxes
- Depreciation
- Amortization
בואו ניקח כדוגמה את דוח הרווח והפסד של חברת דלתא גליל תעשיות לשנת 2015. שימו לב לשורות שהחברה מדגישה – המכירות שזה כמובן מעניין כי בלי מכירות אין ממש עסק, לאחר מכן הרווח הגולמי שמייצג את היכולת של החברה להרוויח על המלאי שלה ואז הרווח מפועלות שהוא כבר בניכוי הוצאות מכירה, שיווק, הנהלה וכלליות הרווח מפעולות מכונה לרוב רווח תפעולי כי הוא אמור לייצג את היכולת של החברה להרוויח מהביזנס עצמו, ללא קשה למבנה ההון של החברה שבא לידי ביטוי בהוצאות המימון או למבנה המס שקשור לרגולציה.
אגב הרווח מפעולות נקרא גם EBIT, ראשי התיבות הם:
Earnings Before Interest and Taxes
מכאן שבכדי לעבור מ- EBIT ל-EBITDA יש צורך להוסיף את ה-DA שהם ה- Deprecation וה- Amortization ולכן אם אתם רוצים לחשב EBITDA כדאי להתחיל משורת הרווח התפעולי ולהוסיף את הפחת וההפחתות.
איך מחשבים EBITDA?
אם נחזור לדוחות של חברת דלתא גליל נראה שהחברה הרוויחה תפעולית 68,977 אלפי שקלים. כלומר קרוב ל-69 מיליון שקלים. אלא שבתוך הרווח התפעולי מופיעים סעיפים שלא רואים בדוח הרווח והפסד, שלא כרוכים בהוצאה כספית מוחשית, אבל שמפחיתים את הרווח והם הפחת והפחתות. הפחת מייצג את ירידת הערך השנתית של הרכוש הקבוע וההפחתות את ירידת הערך הקשורה לנכסים לא מוחשיים כמו למשל מחיקת מוניטין ופטנטים. נניח שחברה רוכשת מכונה במיליון שקלים, בקרה כזה במקום לרשום הוצאה חד פעמית בדוח רווח והפסד החברה בוחרת להפחית את הערך של המכונה כל שנה. אם החברה מחליטה להפחית את המכונה כל שנה ב-10% אזי הנכס במאזן יקטן בהתאמה ב 100,000 שקל בכל שנה. הקיטון הזה עובר דרך דוח הרווח והפסד ומקטין את הרווח בעוד שכאמור תזרימית אין פה יציאה של כסף.
אם נרד עוד קצת בדוחות הכספיים של חברת דלתא לכיוון דוח תזרים המזומנים נוכל לראות שסך הפחת וההפחתות של החברה הסתכם בכ-19.8 מיליון שקלים. חיבור ההוצאה הלא תזרימית הזו לרווח התפעולי של החברה יוביל אותנו לתוצאת ה- EBITDA שעומדת על כ-88.8 מיליון שקלים. מדד זה מייצג טוב יותר את היכולת התפעולית של החברה להרוויח מהעסק עצמו, ללא קשר למבנה ההון של החברה או לגובה המס המוטל על החברה.
כעת משמצאנו את ה-EBITDA אפשר לראות את שיעורה מהמכירות ואז כאמור לבצע השוואות שונות, לחברות אחרות ולהתפתחות שלה בחברה עצמה. במקרה של דלתא גליל אני יכול לעשות 88.8 מיליון שקלים חלקי סך המכירות שעמדו בשנת 2015 על כמיליארד ושמונים מיליון שקלים ואז לקבל שיעור EBITDA של 8.2%.
מתי משתמשים בחישוב EBITDA?
השימוש העיקרי ב-EBITDA הוא בחברות עתירות רכוש קבוע (כמו חברות תקשורת ותעשייה). ריבוי מכונות וציוד מייצר פחת חשבונאי שמכביד על הרווח התפעולי ומעוות את היכולת לנתח את הפעילות התפעולית של החברה. תחשבו גם על חברות שרכשו בעבר חברות אחרות או מותג ורשמו במאזניהן סעיף מוניטין גדול שמופחת מידי פעם באופן שאינו משפיע על התזרים אך פוגע ברווח התפעולי. במקרים כאלו יהיה קשה מאוד להשוות בין חברה עם סעיף מוניטין גדול לחברה מקבילה שלא רכשה חברות ולכן אינה מבצעת הפחתות בגינן.
קחו את נתון ה – EBITDA בערבון מוגבל
האם ה-EBITDA מהווה אינדיקציה מושלמת למצב החברה? אני לא רוצה שתצאו מהסרטון הזה בתחושה של “יופי, מהיום אני תמיד אחליף את הרווח התפעולי ב-EBITDA”. אחת הסיבות לכך היא שבכל זאת יש כאן התעלמות ממבנה ההון של החברה כי לא לוקחים בחשבון את הוצאות המימון וגם לא את ההפחתות על הרכוש הקבוע. עכשיו, תחשבו שאתם מנתחים חברה שרכשה המון נכסים בכדי לקחת נתח שוק באופן מהיר וכל זאת באמצעות חוב מלא אשר מגדיל מאוד את הסיכון של החברה. כתוצאה מכך המכירות עולות וה-EBITDA עולה, גם אם אין בכלל רווח תפעולי. אז האם הייתם רוצים להשקיע בחברה שצומחת בכל מחיר? גם אם היא מסכנת את עצמה בהון חריג באמצעות מינוף? לא בהכרח, אשאיר אתכם לחשוב על זה.
