fbpx

אג"ח קוקו – COCO – כל המידע שצריך לדעת לפני רכישה

אג"ח קוקו – COCO – כל המידע שצריך לדעת לפני רכישה

אג"ח COCO

בשנים הקרובות צפוי להיכנס לשוק ההון מכשיר חוב חדש בשוק הישראלי שמכונה בעולם COCO, בישראל אג"ח קוקו. מבחינת המשקיעים מדובר בחוב סחיר המונפק על ידי הבנקים ועל פי הערכות גודל השוק אמור להגיע לכ-25 מיליארד שקלים עד סוף 2020. בפוסט זה אעסוק במהן התשואות הצפויות, מהם הסיכונים וכיצד משקיעים באג"ח COCO.

כמה עובדות על אג"ח COCO:

אני רוצה להתחיל בשורות התחתונות:

  1. אג"ח קוקו הנו מכשיר חוב סחיר (ברוב המקרים) המשלם למשקיעים קרן וריבית ובהיבט זה הוא מזכיר איגרות חוב. יחד עם זאת מדובר במכשיר בעל רמת סיכון גבוהה מאיגרות החוב של הבנקים כי בשעת משבר הוא עלול להפוך למניות ואולי גם להימחק. ארחיב בהמשך.
  2. התשואות על מכשירי הקוקו גבוהות ביחס לאיגרות החוב הרגילות שמנפיקים הבנקים.
  3. השם הבורסאי של הקוקיאים בארץ הוא התחייבות נדחית, כמו למשל לאומי התחייבות נדחית 400 שכבר נסחר בבורסה.
  4. העסקאות מתבצעות לפי שווי מינימלי של 50 אלף שקלים, מה שמייצר ספר פקודות מאוד לא שגרתי ומזמין עסקאות בעיקר ממשקיעים מקצועיים.
  5. מי שאין לו מושג מה זו לעזאזל איגרת חוב או אג"ח בנקאית, יכול לצפות בסרטונים קודמים שלי באיזור אגרות החוב באתר, בהם אני מסביר ממש מהבסיס.

מדוע הבנקים מנפיקים פתאום אג"ח COCO:

עכשיו להסבר: מה פתאום נכנס המכשיר החדש הזה, שהוא אגב מאוד פופולארי באירופה, לארץ.
הרעיון העיקרי הוא שבנק ישראל שאחראי, בין השאר, על יציבות המערכת הפיננסית דורש מהבנקים לשמור על יחס הון ליבה (הון עצמי ורווחים צבורים ביחס לנכסי הסיכון של הבנק) של 9% ובשני הבנקים הגדולים, לאומי ופועלים הדרישה היא ליחס מינימאלי של 10%.
חוץ מיחסי הון ליבה, נדרשים הבנקים לשמור על יחסי הלימות ההון (ההון הכולל חלקי נכסי הסיכון) מינימאליים של 12.5% עד סוף 2016, ו-13.5% לשני הבנקים הגדולים, החל מה-1 בינואר 2017.
כלומר, בבנק ישראל רוצים לחזק את יציבות הבנקים והם דורשים מהם להגדיל את ההון ביחס לנכסי הסיכון.

אז איך הבנקים אמורים להגדיל את הון הליבה ואת הלימות ההון?

יש להם שלוש דרכים עיקריות:
הדרך הראשונה היא להרוויח יותר כסף – זה לוקח זמן והם גם רוצים לחלק דיבידנדים, מה שמקטין בחזרה את ההון.
הדרך השנייה היא להנפיק מניות – הם לא רוצים מכל מיני סיבות שלא אכנס אליהם עכשיו.
והדרך השלישית היא להנפיק חוב נחות שעשו עד 2014 באמצעות כתבי התחייבות, כתבי התחייבות נדחים ושטרי הון. אלא שמאז ה-1 בינואר 2014 כחלק מלקחי המשבר הגדול של 2008, שונו ההנחיות והבנקים כבר לא יכולים להנפיק את המכשירים האלו לצרכי הלימות ההון.
בנוסף, על המלאי הקיים בבורסה של מכשירים אלו, מפחיתים הבנקים בכל שנה 10% מההכרה ההונית שלהם, כך שנכון להיום רק 60% משווי כתבי ההתחייבות ושטרי ההון הוותיקים מוכרים כחלק מההון הכולל של הבנקים.

כיום, המכשיר היחיד שמאפשר לבנקים לגייס סוג של חוב שיחשב להם לצורך חישוב הלימות ההון מבלי להנפיק מניות חדשות הוא הקוקו שאר מתאפיין בשני תנאים:
הראשון: המרה אוטומטית של החוב למניות, או מחיקתו, תלוי בתנאי המכשיר, בעת ירידת יחס הון הליבה ל-5%.
והתנאי השני הוא מתן אפשרות למפקח על הבנקים להחליט על הפעלת הטריגר עוד לפני הגעת הון הליבה של הבנק ל-5%.

אג"ח COCO עלול להימחק בעת משבר

הרעיון מאחורי המכשיר החדש הוא שברגע שהבנק נכנס למשבר, מחיקת הקוקו, תקטין את החובות של הבנק ובכך תחזק את ההון העצמי שלו ותשמור על בעלי הפיקדונות ואיגרות החוב הבכירות של הבנק.
מבחינה כלכלית וחשבונאית יש פה דבר מעניין שכן ככל שהון הליבה של הבנק יקטן כך שווי חוב הקוקו יקטן וההון העצמי של הבנק יגדל, מה שירחיק את ההגעה לטריגר של ה-5%.
אציין שמדובר במכשיר מורכב יחסית המגלם בתוכו אופציות מכר שאנחנו כמשקיעים נותנים למנפיק תמורת עודף תשואה.
אלא שתמחור האופציה הזו מורכב למדי היות ולא ברור מתי בדיוק היא תמומש.
זאת במיוחד נוכח האפשרות של המפקח על הבנקים להכריז על הפעלת האופציה עוד לפני הטריגר הכלכלי שהוא כאמור ירידת יחס ההול ליבה של הבנק ל-5%.

זוהי גם הסיבה שבבורסה החליטו שהמסחר בכתבי התחייבות הנדחים היא בכפולות של 50,000 שקלים. כך הם רומזים למשקיעים שמדובר במכשיר שמתאים רק לשחקנים מקצועיים שמבינים מה הם קונים.

מי שישווה את התשואות ומרווחי התשואה של מכשירי הקוקו המקומיים למקבילים בעולם יראה פער חיובי משמעותי במרבית המכשירים בעולם ובעיקר באירופה.
להערכתי שתי הסיבות העיקריות לכך הן שהמכשירים באירופה מסוכנים יותר ונחשבים להון רובד 1, כלומר כמעט מניות. מה שהופך את המכשירים האירופאים למסוכנים יותר זה טריגר גבוה יותר לצורך מחיקת החוב או המרתו למניות – לרוב כבר שיחס הון הליבה יורד ל-7% ובנוסף מכשירי הקוקו באירופה צמיתים, כלומר ללא מועד פירעון לקרן.

עד כאן ההדרכה המקצועית על אג"ח קוקו.
אם עדיין לא קיבלתם ממני במתנה את המדריך המיוחד שלי לשיפור הידע וההון הפיננסי בשלושה צעדים, אתם מוזמנים להכניס את הפרטים שלכם בתיבה מחוץ לפוסט והמדריך יישלח אליכם מיידית לתיבת המייל.

12 תגובות
  • יהודה גולן
    פורסם בתאריך 00:00h, 01 ינואר הגב

    אשמח לקבל את המדריך למייל שלי. תודה

    • דרור גילאון
      פורסם בתאריך 00:00h, 01 ינואר הגב

      היי יהודה, אני רואה שכבר נרשמת בתיבה האוטומטית.

      תודה ותהנה !

  • אלעד
    פורסם בתאריך 00:00h, 01 ינואר הגב

    מה ההבדל בין זה לאג"ח צמית ומה זה בקצרה

    בתודה מראש

    • דרור גילאון
      פורסם בתאריך 00:00h, 01 ינואר הגב

      אג"ח צמיתה היא איגרת חוב שמחלקת רק ריבית לתקופה מאוד מאוד ארוכה עשרות שנים ואפילו ללא הגבלה. זאת ללא חלוקת קרן.

  • יחיאל קוממי
    פורסם בתאריך 22:49h, 12 ינואר הגב

    היי דרור,
    ראשית תרשה לי להחמיא לך על המאמר המקיף והמפורט,
    עם זאת יש לעמית שלי ולי וויכוח קטן לגבי קוקו, אשמח אם תוכל להכריח בסוגיה:
    1. אחד מאיתנו חושב שבעת הנפקה של קוקו 1 (צמיתה), אין הגדלה של יחס הון ליבה, אלא רק של יחס הלימות ההון. ורק בעת הפעלת הטריגר, האג"ח מומר למניות או לקרן הון (נמחק) ומשפיע חיובית על יחס הון ליבה.
    2. לעומת זאת, השני חושב שבעת הנפקת קוקו 1 גם יחס הון ליבה וגם יחס הלימות ההון גדלים, ואז למעשה בעת המרה או מחיקה, אין השפעה חיובית על יחס הון ליבה.
    מה דעתך ? מי צודק?
    תודה,
    יחיאל

    • דרור גילאון
      פורסם בתאריך 15:38h, 12 מאי הגב

      שלום יחיאל,

      ראשית, תודה רבה על הפרגון.

      לגבי השאלה המקצועית, להבנתי זה תלוי בסוג המכשיר:

      קוקו ייחשב כהון ליבה רק בהתקיים שני תנאים מצטברים. הראשון, אג"ח צמיתה – ללא מועד פירעון וטריגר גבוה יחסית של 7%. הכוונה היא שבמידה והון הליבה של הבנק ירד מתחת ל-7%, ימחק החוב או שיומר למניות. בשני המקרים מדובר במנגנון שמגדיל את ההון העצמי ומחזק את הבנק בשעת משבר. לרוב, הטריגר יופעל גם על פי החלטת הממונה על הבנקים כך שייתכן והמשקיעים בקוקו יפגעו עוד לפני שהון הליבה של הבנק יגע בפועל בנקודה המפעילה את מנגנון מחיקת החוב.

      אציין שההנפקות שהיו עד כה בישראל הן של קוקו 2 עם זמן מוגבל – עשר שנים עם אפשרות לפדיון מוקדם אחרי חמש שנים (מה שסביר שיקרה).

      קוקו רובד 2 נמצא בעדיפות ברורה מבחינת רמת הביטחון של המשקיעים וזאת משתי סיבות עיקריות.
      הראשונה, הטריגר להמרה/מחיקת החוב הוא ירידת ההון ליבה ל-5%. כך, במידה והבנקים ינפיקו גם קוקו רובד 1, כמקובל באירופה, הפעלת הטריגר עם ירידת יחס ההון ליבה ל-7%, תגרום למחיקת מכשירי הקוקו המסוכנים יותר ובכך יחזקו את ההון של הבנק. במקרה כזה יתרחק הסיכוי להפעלת הטריגר לסדרות רובד 2.

  • אריאל
    פורסם בתאריך 15:01h, 01 ספטמבר הגב

    היי דרור,

    האם נכון בהכרח שאג"ח קוקו מסוג רובד הון 2 נחות בהשוואה למכשירי חוב אחרים של הבנק?
    תודה רבה על העזרה,

    אריאל

    • דרור גילאון
      פורסם בתאריך 09:35h, 01 אוקטובר הגב

      היי אריאל,
      אכן כן, לכן גם התשואה גבוהה יותר…

  • רפאל שטרנאו
    פורסם בתאריך 17:23h, 07 ינואר הגב

    אשמח לקבל את המדריך המיוחד שאתה מציין למייל שלי
    בתודה

    • דרור גילאון
      פורסם בתאריך 17:27h, 07 ינואר הגב

      היי רפאל,

      שלחתי לך למייל.

  • גדעון רפאל ויתקון
    פורסם בתאריך 14:23h, 07 אוגוסט הגב

    אשמח לקבל את המדריך הפיננסי. בתודה.

השארת תגובה

הצטרפו אלינו
מלאו פרטים וקבלו במתנה:
המדריך לבניית עתיד כלכלי עצמתי

* פרטים נדרשים