השקעה באגרות חוב
השקעה באגרות חוב – טעויות נפוצות
שלום רב, היום אני רוצה לשתף אתכם בחמש טעויות שכיחות שעושים משקיעים באיגרות חוב ובכך פוגעים לעצמם ברווחים. מוכנים? קדימה.
טעות מספר 1 בהשקעה באגרות חוב
קניה של אגרת חוב עם פדיונות חלקיים קטנים או תדיריים. בואו ניקח דוגמא: נניח שרכשנו איגרת חוב ב-30 אלף שקל.
האיגרת נפדית לשיעורין כך שכל שנה היא מחזירה 10%. זה אומר תשלום שנתי של 3000 ₪. נניח ועמלת המכירה שנתנו לנו בבנק עומדת על 0.2% כך שהיינו אמורים לשלם 6 שקלים. אלא שבפועל יש עמלת מינימום שהיא לרוב בין 11 ל 15 שקלים. מכאן שהעמלה שנשלם בפועל היא בין 0.4 ל – 0.5 אחוז לשנה.
תחשבו שבעולם של ריבית נמוכות מדובר בהבדל משמעותי שפשוט מכרסם בתשואה. אז מה עושים? משתדלים לרכוש אג”ח שלא נפדות בשיעורים קטנים ו/או תדירים, כלומר לא מחזירות תשלומי קרן נמוכים בכל פעם.
טעות מספר 2 בהשקעה באגרת חוב
החזקה גבוהה מידי באיגרת חוב קונצרנית בודדת. במהלך שנותי הרבות בשוק ההון יצא לי לראות תיקי השקעות של משקיעים שכללו פיזור נמוך מידי באיגרות חוב קונצרניות. כך למשל משקיעים החזיקו כ-10% באג”ח קונצרנית שנראתה להם חזקה. מה זה אומר חזקה? חברה ממותגת, בדירוג גבוהה ובתשואה שנראית אטרקטיבית יחסית.
רוצים כמה דוגמאות לחברות שענו על ההגדרה הזו? אפריקה ישראל, אידיבי פיתוח, אלביט הדמיה – כולן חברות שהיו בקבוצת הדאבל AA, תחת שליטה של טייקונים ממותגים ובתשואות אטרקטיביות יחסית
אז מה עושים לא רוכשים יותר מ-1%-2% באג”ח בודדת ובטח לא עושים את זה על סמך מותג. יש מספיק חברות שנחשבו חזקות והתדרדרו במהירות. גם אם זה נראה לכם עכשיו לא הגיוני.
מהי אג”ח ממשלתית ואיך ניתן להרויח ממנה?
טעות מספר 3
חשיפה סקטוריאלית גבוהה מידי – למשל מחזיקים הרבה איגרות חוב מענף הנדל”ן או התקשורת או כל תחום אחר. כשאנו משקיעים בחברות שונות אבל מסקטור דומה, אנחנו לא ממש מוגנים משינויים עסקיים שעלולים להתדרדר את כל הפעילות בענף. זה מסוכן, במיוחד כי אנשים בטוחים שהם פיזרו את סיכון תיק ההשקעות במספר חברות.
אז מה עושים – דואגים לפיזור ענפי ומסתכלים מה החשיפה שיש לנו לכל ענף, אם אין מספיק ענפים בארץ, אפשר גם לפזר לחו”ל. ממליץ לצפות גם בפוסט הסוקר 3 דברים שחשוב שתוודאו לפני שאתם מתחילים לסחור במניות
טעות מספר 4
אנשים ממהרים למכור איגרות חוב שעלו ו”מתחתנים” עם כאלו שירדו. כלומר מחכים שהאיגרות המופסדות יחזירו את ההפסד וביינתים מוכרים את אלו שברווח. מה הבעיה עם זה? שתי בעיות: הראשונה – בכלל לא בטוח שאג”ח שירדה לא תמשיך לרדת, אולי החברה מתדרדרת? בעיה שניה – משלמים מס על הרווחים ובכך מקטינים את התזרים בעוד שאפשר בכלל למכור את האיגרות המופסדות, לא לשלם מס ועוד ליצור מגן מס למכירות עתידיות באותה שנה.
טעות מספר 5 בהשקעות באג”ח
מסתכלים על תשואה ברוטו של איגרת חוב בעוד התשואה בפועל היא נטו. זה רלוונטי בעיקר למי שמתכוון להחזיק את האיגרת לפדיון או לתקופה ממשוכת. אז בכדי לדעת את האמת צריך להסתכל על התשואה נטו או על הנטו המקוזז שיכול לחסוך מס לאלו שמגישים דוחות למס הכנסה.
אם אהבתם את הסרטון ואתם מעוניינים להעמיק את הידע בתחום האג”ח, אני מזמין אתכם לצפות בקורס אג”ח Master למשקיעים שזמין עבורכם באקדמיה לשוק ההון.