מהו חוב ברוטו ל- CAP ומדוע הוא מעניין משקיעים וחברות דירוג?

חוב ל-CAP הוא יחס פיננסי המאפשר לנתח את מבנה ההון של החברה או יותר נכון את רמת המינוף שלה.
היחס מציג את אחוז ההון הזר מסך ההון הכולל של החברה. ככל שהאחוז גבוה יותר, כך החברה ממונפת יותר ויש לכך השלכות חשובות אך לא בהכרח זהות לבעלי המניות ולמשקיעים באיגרות החוב של החברה.

חישוב חוב נטו לקאפ

חישוב החוב ברוטו, כמו בדוגמה הזו הוא קל ופשוט, לוקחים מהדוחות הכספים האחרונים של החברה את סך החובות השוטפים ושאינם שוטפים. נתונים אלו מופיעים בדוח על המצב הכספי, מה שנקרא פעם, המאזן.

חישוב ה-CAP

ה-CAP הוא קיצור של המילה capitalization , והיא תולדה של חיבור בין ההון העצמי לחוב.
אני מזכיר שההון העצמי הוא תוצאה של סך הנכסים פחות סך ההתחייבויות כך שמדובר בעודף הנכסים של החברה.
אם מוסיפים לעודף הנכסים את החוב אז מקבלים את ההון הכולל של החברה.

לפרטים נוספים לחצו כאן

חישוב יחס חוב ל-CAP

עכשיו כשיש לנו את החוב ויש לנו את ה-CAP, כל שנותר לעשות הוא לחלק את החוב ב-CAP.
אפשר גם במילים אחרות – יחס החוב לחוב והון עצמי.

בואו ניקח דוגמא: בדוחות הכספיים של חברת מבני תעשיה לרבעון השני של 2016 ניתן לראות שסך ההתחייבויות השוטפות עמדו על כשני מיליארד שקלים וההתחייבויות שאינן שוטפות על כ-4.8 מיליארד שקלים. כלומר ההתחייבויות הכוללות הסתכמו בכ-6.8 מיליארד שקלים. ההון העצמי הסתכם בכ-1.7 מיליארד שקלים. במקרה זה ניתן לעשות את חישוב יחס החוב ל-CAP באופן הבא: 6.8 מיליארד שקלים חלקי 6.8 מיליארד שקלים שמהווים את סך ההתחייבויות ועוד 1.7 מיליארד שקלים שהם ההון העצמי. כלומר, 6.8 מיליארד חלקי 8.6 מיליארד שהם ה-CAP. התוצאה המתקבלת היא כ-79%.

השלכות השקעתיות

ככל שהיחס גבוה יותר זה כך פוטנציאל התשואה להון שהחברה יכולה להפיק עולה וזה מצוין לבעלי המניות בתקופות חיוביות. מאידך, בתקופות שליליות המינוף עלול להפוך לחרב פיפיות וככל שהוא גדול יותר, כך הוא יכול למחוק את ההון העצמי בקלות רבה יותר. אך בעוד בלי המניות יכולים ליהנות מהאפסייד של המנוף, מחזיקי האג”ח יקבלו במקרה הטוב ביותר את מה שחייבים להם – קרן וריבית. לכן יש פה ניגוד אינטרסים ומחזיקי האג”ח ירצו לראות רמות נמוכות של מינוף.

בדוח הדרוג שפרסמה חברת מעלות כשבועיים לאחר סיום הרבעון השני של 2016, רשמו האנליסטים מה צריכה החברה לעשות בכדי לשדרג לעצמה את הדירוג. שימו לב שאחד התנאים הוא ירידה ביחס החוב לחוב והון עצמי אל מתחת ל-70%.
כלומר, אנחנו כמשקיעים יכולים לעקוב אחר היחס הזה בעצמו וככל שנראה שהוא משתפר כך נוכל להעריך שהעלאת הדירוג מתקרבת ונוכל לנצל זאת.

ההון העצמי אינו תמיד מייצג

שימו לב שאחד החסרונות של ההון העצמי שהוא לא תמיד מייצג את השווי האמיתי של הנכסים. אתם יודעים, חלק מהנכסים רשומים לפי עלות היסטורית, חלק אחר לא משוערכים כמו שהשוק מעריך ולכן אם יש מניה, אפשר לקחת במקום את שווי ההון העצמי את שווי השוק של החברה. הרי בסופו של דבר, הוא אמור לייצג את הערך לבעלי המניות. אם נסתכל על הדוגמה של מבני תעשיה אז במקום לקחת את שווי ההון העצמי ניתן לקחת את שווי השוק של החברה באותו המועד שעמד על כ- 1.5 מיליארד שקלים. כלומר, השוק תמחר את שווי הנכסים מעט נמוך יותר מה שיגרום לחוב ל-CAP לעלות ל-82%.

לסיכום

עד כאן על היחס חוב ברוטו ל-CAP אשר בדומה לסרטון שבוא הסברתי על יחס הון עצמי למאזן, מהווה יחס פיננסי המודד את מבנה ההון של החברה.
שימו לב שיש לכם גם סרטון על חוב פיננסי נטו ל-CAP נטו שגם הוא פופולרי מאוד בקרב משקיעים, אנליסטים, חברות דירוג, מלווים ועוד.

מי שמעוניין לקבל ממני במתנה את המדריך המצולם המיוחד לשיפור הידע וההון הפיננסי בשלושה צעדים מוזמן להשאיר את כתובת המייל בטופס המופיע בעמוד ואשלח לו בשמחה ובהערכה רבה.

השארת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *