יחס חוב פיננסי נטו ל-EBITDA הנו מדד מתקדם אך לא מסובך שיכול לעזור לכם לקבל אינדיקציה מהירה יחסית על יכולת חברה מסוימת לעמוד בהתחייבויותיה או במילים אחרות להחזיר את האג”ח. את המושגים חוב פיננסי ו-EBITDA הסברתי בשני סרטונים ממוקדים על כל אחד מהנושאים כך שמטרת ההדרכה הנוכחית היא להראות את האחת הדרכים המקובלות לבחינת יכולת החזר חוב של חברה.
מהו יחס חוב פיננסי נטו ל-EBITDA
כשאתם מחשבים יחס חוב פיננסי נטו ל-EBITDA אתם מקבלים תוצאה שאומרת לכם תוך כמה שנים תוכל החברה לעמוד בהתחייבויות הפיננסיות שלה באמצעות הרווח התפעולי לפני פחת והפחתות. ככל שהיחס יוצא נמוך יותר כך חברה יכולה להחזיר את החוב שלה במהירות רבה יותר, בעזרת הEBITDA שלה, ללא קשר ליכולת לקבל הלוואות מהבנקים וגם אם יסגרו את שוק ההון.
מתי להשתמש ומתי לא להתשמש ביחס חוב פיננסי נטו ל-EBITDA
חוב פיננסי ל-EBITDA הוא מדד המתאים מאוד לבחינת חברות תעשייתיות, תקשורת, ליסינג, מזון וכל חברה המתבססת על תזרים מזומנים בכדי לעמוד בהתחייבויות שלה.
היחס פחות מתאים לחברות פרויקטליות ו/או חברות נדל”ן יזמיות שמתאפיינות בתנודתיות רבה בתזרים המזומנים שלהן. בנוסף, היחס פחות שימושי בחברות נדל”ן מניב הנוטות לבצע שערוכי נכסים ומתבססות על מחזור החובות שלהן כנגד נכסי הנדל”ן שלהן.
מה נחשב יחס חוב פיננסי נטו ל-EBITDA טוב?
התשובה היא שכמה שפחות כך ייטב מבחינת בעלי האג”ח אם כי במידה והיחס נמוך מאחד למשל, אז אל תופתעו אם החברה תרכוש פתאום חברה נוספת או תחלק דיבידנד גדול. זאת היות וחברות אינן נוטות לשבת על מזומנים גדולים מידי ביחס להתחייבויות לאורך זמן.
חלק מהחברות שמתבססות על תזרים מזומנים חזק יכולות לנצל אותו על מנת לחלק דיבדנדים גם אם הן ממונפות במיוחד. דוגמה מצוינת לכך הן חברות הסלולר תרום עידן כחלון. פרטנר וסלקום ששלטו יחד עם פלאפון בשוק הסלולר בעשור הראשון של המילניום נהנו מרווחים של מעל מיליארד שקלים בשנה. שתי החברות שנרכשו במינוף על ידי חברות החזקה ממונפות, שהיו שייכות לטייקונים ממונפים, שימשו כפרה חולבת שנועדה לממן את החזרי החוב של כל שרשרת הפירמידה. כך יצא ששתי החברות נטו לחלק את כל הרווחים האדירים כדיבידנד תוך כדי הצגת מאזן ממונף במיוחד שכ-90%-95% ממנו הורכב מהון זר ורק 5%-10% מהון עצמי.
למרות המינוף הגבוה, שתי החברות זכו לדירוגי אשראי גבוהים במיוחד, אזור ה- AA מחברות הדירוג וזאת בעיקר נוכח יחס חוב הפיננסי נטו ל-EBITDA שעמד על כ- 1.25. באותה תקופה יכלו חברות אלו לבוא לחברות הדירוג ולהגיד להם, חבר’ה, הון עצמי זו כרית ביטחון לחלשים. אנחנו יכולים להחזיר את כל החובות הפיננסים שלנו מהפעילות השוטפת שלנו תוך שנה ורבע. כל מה שאנחנו צריכות זה שאנשים ימשיכו לדבר בטלפון, לשלוח סמסים (אז הם אלו כסף) ויגלשו באינטרנט. אין צורך בבנקים, בשוק ההון ובשום דבר.הן כמובן דיברו אחרת אחרי הרפורמה של כחלון.
יחסי חוב פיננסי נטו ל-EBITDA הנחשבים חזקים
אציין שלרוב יחס חוב פיננסי נטו של EBITDA של 0-1 הוא נדיר ומרמז על שימוש במזומן כך שאין להסתמך על יחס זה לצורך החזר החוב, במיוחד אם הוא ארוך.
יחס חוב פיננסי נטו ל-EBITDA של 1 עד 2 מלמד על חברה חזקה שלרוב תזכה בדירוגי אשראי גבוהים יחסית
יחס חוב פיננסי נטו ל-EBITDA של 2-3 נחשב חזק ועדיין יזכה בדירוג אשראי גבוה ומכאן זה מתחיל להתדרדר.
יחס חוב פיננסי נטו ל-EBITDA של 3 שנים פלוס מינוס, מאפיין את חברות הליסינג אשר נוטות להתאים את איגרות החוב שלהן לתקופת הליסינג – שלוש שנים.
יחסי חוב פיננסי נטו ל-EBITDA הנחשבים בינוניים ומטה
יחס חוב פיננסי נטו ל- EBITDA של 4-5 שנים מאפיין חברות עם דירוגי אשראי בינוניים, נניח A מינוס עד קבוצת ה- BBB ויחס גבוה משש כבר מחייב אותנו כמשקיעים לבחון האם לחברה יש מספיק כריות ביטחון שיאפשרו גישה למקורות מימון חדשים בכדי לעמוד בהחזרי החוב בעת הצורך.
אני כמובן לא מתכוון שצריך להיכנס ללחץ כשיחס החוב פיננסי נטו ל-EBITDA יוצא גבוה משש אני רק אומר שבמצב זה צריך לשאול עוד מספר שאלות ולבצע בדיקות נוספות שיעזרו לנו לקבל החלטות השקעה.
על הבדיקות הנוספות אדבר בסרטונים אחרים בנושא ניתוח חוב קונצרני כדוגמת מהו יחס כיסוי חוב ומדוע הוא חשוב כל-כך לניתוח אג”ח, אבל בכל מקרה, ככך שאנו פחות בטוחים שהתזרים של החברה חזק מספיק בכדי לעמוד בהתחייבויות נרצה לראות שיש כריות ביטחון ויחס הון עצמי למאזן גבוה יותר. כלומר, עודף נכסים מוחשיים על התחייבויות כך שכמחזיקי אג”ח נוכל להשתלט על החברה, למכור את הנכסים ובכסף שיתקבל להחזיר לעצמנו את החוב. אל דאגה, אתם לא תדרשו לעשות הרבה, את העבודה יעשו בשבילכם הגופים המוסדיים ומפרקים למיניהם שיגזרו קופון בדרך.
עד כאן על יחס החוב פיננסי נטו ל-EBITDA.