כיצד לבחור מניות בעזרת שימוש במכפיל הון

מה ניתן ללמוד ממכפיל ההון

ככל שהמחיר בבורסה זול יותר, בהינתן הון עצמי ידוע, כך מכפיל ההון יהיה נמוך יותר והמניה תראה זולה יותר.
בואו נצלול רגע לפרטים ונהפוך את המושג מכפיל הון למחושי יותר.
תחשבו רגע על חברת נדל”ן מניב שרוכשת נכסים, משפצת אותם ומשכירה לדיירים.
אם נבחן את המאזן שלה נראה שההון העצמי מורכב מהנכסים פחות ההתחייבויות.
כלומר אם לחברה יש עשרה בנייני משרדים בשווי של 100 מיליון שקלים אשר נרכשו בעזרת חוב של 70 מיליון שקלים הרי שהשווי נטו של ההון העצמי יסתכם ב- 30 מיליון שקלים.
אם החברה תיסחר לפי שווי שוק של 45 מיליון שקלים הרי אז מכפיל ההון יהיה 1.5 ואם היא תסחר ב-24 מיליון שקלים אזי מכפיל ההון יהיה 0.8.
כעת נשאלת השאלה האם החברה צריכה להיסחר ביותר משווי ההון העצמי, כלומר במכפיל הון גובה מ-1?
או אולי בשווי ההון העצמי, במכפיל הון של ,1 או שמה במכפיל הון נמוך 1?
מה אתם חושבים?
אז התשובה היא שזה תלוי ואתן פה כמה גורמים שיעשו לכם סדר:

מתי מכפיל ההון צריך להיות גבוה מ-1:

כשפעילות החברה רווחית ומייצרת ROE חיובי או בעברית תשואה חיובית על ההון העצמי.
במקרים כאלו טבעי לצפות שהמחיר בבורסה ישקף את הרווחים העתידים הצפויים לנבוע מפעילות החברה ולכן שמכפיל ההון יהיה גבוה מ-1.
דוגמא נוספת שבה נצפה למכפיל הון גבוה מ-1 היא כאשר המשקיעים מעריכים שיש ערך חבוי בנכסים של החברה.
ערך חבוי יכולים לנבוע מקרקעות שנרכשו במחירים היסטוריים זולים או חוזי שכירות ישנים שאמורים להתחדש במחירים גבוהים יותר.
גם צפי לעליית מחירי נכסים באזורי הפעילות של החברה יכול להיחשב כערך חבוי.
במקרים כאלו, סביר שהמשקיעים יתמחרו זאת במחיר המניה וששווי השוק יהיה גבוה משווי ההון העצמי בספרים.

מתי מכפיל ההון יהיה נמוך מ-1

מנגד, ישנם מצבים בהם סביר שמכפיל ההון יהיה נמוך מ-1.
איך זה יכול להיות, הרי במקרה כזה המשקיעים יכולים לרכוש את החברה בבורסה, למכור את כל הנכסים, להחזיר את ההלוואות ולהשאיר אותם עם עודף מזומנים הגבוה ממחיר הרכישה. טוב אולי לפעמים זה נכון, ואלו בדיוק הזדמנויות הרכישה אבל מה למשל תגידו על חברה שמפסידה כסף? שהוצאות ההנהלה והכלליות יחד עם הוצאות המימון מכרסמות ברווחים. למה שבמקרה כזה מישהו יסכים לשלם יותר משווי ההון העצמי?
ומה תגידו על מניות של חברות נדל”ן מניב אשר נסחרות מתחת לשווי ההון עצמי כיוון שהמשקיעים סקפטיים לגבי שווי הנכסים שמופיעים בדוחות שלהן.תחשבו רגע על חברות שהיו להן קרקעות במזרח אירופה שהיו רשומות בספרים בעלות היסטורית של עשרות ומאות מיליוני דולרים, זאת בזמן שכולם ידעו שהן לא שוות אפילו שליש ממחיר הרכישה.
בנוסף שווי החובות נישאר ללא שינוי וכשהמשקיעים מחקו במודלים שלהם את השווי העודף שהציגה החברה במאזנים הם הבינו שיש סיכוי לא מבוטל שהחברה בכלל תקרוס. במקרים כאלו אפשר היה להיתקל בחברות גדולות לכאורה שנסחרו במכפילי הון של 0.1 או 0.2. כלומר נסחר בעשרה או עשרים אחוזים מההון העצמי המיוחס לבעלי המניות כפי שהוצג בספרים.
אציין שבתקופות של האטה כלכלית ומשבר בשוק ההון, המשקיעים נוטים להיכנס לפסימיות יתר ולתמחר חברות רבות מתחת לשווי ההון העצמי שלהן. במקרים כאלו, אם אתם חושבים שהשוק הגזים ובעתיד הרווחים יחזרו להיות חיוביים ושווי הנכסים לא ירד כפי שמתמחר השוק, זה סימן שייתכן ויש לכם הזדמנות קניה.

החסרונות של מכפיל הון

ישנם מספר חסרונות לשימוש במכפיל הון:

1. היחס אינו לוקח בחשבון את רמת המינוף של החברות. ההון העצמי של חברות ממונפות נוטה להיות תנודתי מאד, וככל שהחברה ממונפת יותר, כך ההון העצמי שלה יכול לעלות חזק יותר בתקופות טובות ולהימחק בתקופות רעות.
2. ההון העצמי של החברה כולל נכסים לא מוחשיים שמגדילים אותו באופן שלא תמיד מקובל על המשקיעים, מה שעלול להוביל למצג מטעה של מכפיל הון נמוך ומניה זולה.
3. כדאי לשים לב שמכפיל ההון מתאים לשימוש בעיקר בענפים בהם החברות עתירות בנכסים והוא לא ממש שימושי בבחינת חברות שמספקות שירותים או תוכנה. תחשבו על זה, אילו נכסים כבר צריכות צ’ק פוינט ומייקרוסופט בכדי לספק את התוכנות ללקוחות? בחברות כאלו הערך נובע מהאנשים והתוכנות ולא מהנדל”ן או עודף הנכסים הפיננסים על ההתחייבויות הפיננסיות.

לסייע באיתור מניות אטרקטיביות

אציין לסיום ששימוש במכפיל הון יכול לעזור באיתור מניות שנראות זולות ולכן כדאי למשל למיין חברות נדל”ן ובנקים בכדי לאתר מי הן המניות ששווה לבדוק מאספקטים נוספים לפני שמחלטים לרכוש.
שימו לב שיש באתר גם הרצאה אחרת שבה אני מסביר כיצד להשתמש במכפיל ההון בכדי להעריך את פוטנציאל הרווח הגלום במניות הבנקים