הרבה אנשים חושבים שככל שהריבית במשק עולה, כך איגרות החוב הופכות לאטרקטיביות יותר שכן מקבלים ריבית גבוהה יותר.
האמת היא שזה תלוי באיזה צד אתם נמצאים ואני רוצה להמחיש את זה דרך שוק המק”מ.
אז למי שלא מכיר, מק”מ הוא מלווה קצר מועד שמונפק על ידי בנק ישראל לתקופה של עד שנה.
סוג של איגרת חוב שלא משלמת ריבית.
מק”מ – סוג של איגרת חוב שאינה משלמת ריבית
אבל רגע, איך מרוויחים כסף מאיגרת חוב שלא משלמת ריבית ולמה שמישהו בכלל ירצה לקנות איגרת חוב כזו?
אז צריך לזכור שבסוף התקופה, תמיד, תמיד, תמיד, נקבל 100 אגורות.
עכשיו, ככל שנרכוש את המק”מ במחיר נמוך יותר, כך התשואה שלנו תהיה גבוהה יותר.
דבר נוסף שחשוב לזכור הוא שמי שמנפיק את המק”מ הוא בנק ישראל, הגוף שגם קובע את הריבית במשק.
לכן, בדרך כלל, מחיר המק”מ יגלם תשואה כזו שהיא דומה לריבית המוניטארית במשק.
כך עלולה להשפיע עלינו העלאת הריבית
נניח שהריבית היום עומדת על 1% אז סביר שהמק”מ לשנה יסחר פחות או יותר ב-99 אגורות, הרי בסוף השנה נקבל 100.
100 חלקי 99 מינוס אחד נותן פחות או יותר אחוז, בהתאם לריבית בנק ישראל באותה תקופה.
עכשיו תתארו לעצמכם את המקרה הבא:
נניח ואני רכשתי את המק”מ ב-99 אגורות ובחוסר מזל, יום לאחר הרכישה שלי, בא בנק ישראל ומעלה את הריבית באופן מפתיע ל-2%.
כעת אני רוצה למכור לכם את המק”מ, ואני שואל אתכם, כמה תסכימו לשלם לי עליו?
תחשבו רגע….
יפה מאוד, אתם צודקים, הרי כשאני קניתי את המק”מ הריבית הייתה אחוז בלבד ולכן שילמתי 99 אגורות.
היום הריבית היא שני אחוזים ולכן תסכימו לשלם לי מחיר כזה שיגלם את הריבית החדשה שעומדת על 2% והוא 98 אגורות.
אני אבין שבכדי למכור את המק”מ שקניתי אני צריך לפצות אתכם ב-1% על השנה הזאת.
באג”ח לעשר שנים ההפסד עלול להיות גדול הרבה יותר
עכשיו, מה היה קורה אם הייתי מחזיק איגרת חוב לעשר שנים?
גם פה הייתי צריך לתת פיצוי של אחוז למי שרוצה לקנות ממני את האיגרת אבל שימו לב פיצוי של 1% בכל שנה!
כלומר, פיצוי של 1% על השנה הראשונה, פיצוי של 1% על השנה השנייה, השלישית, הרביעית ואתם כבר מבינים. הייתי צריך לתת פיצוי של 1% על כל שנה ולכן אם העלאת הריבית לא הייתה מגולמת בחלקה בשוק, הייתי מפסיד כעשרה אחוזים בשל עליית ריבית של 1% בלבד.
מנוף ומשקולת באיגרות חוב
וזה מחבר אותנו לשני מושגים חשובים – מנוף ומשקולת.
כשהריבית במשק עולה, כפי שהראיתי לכם בדוגמה, איגרות החוב הארוכות נוטות לרדת יותר מהקצרות ולעמים גם בצורה כואבת שעלולה להפתיע את המשקיעים. אפשר להגיד שמשך הזמן של האיגרות הופך למשקולת שמאיצה את הדרך למטה.
לעומת זאת, כשהריבית במשק יורדת התמונה מתהפכת ואיגרות החוב הארוכות יותר הופכות למנוף שעשוי להרים את הרווחים למעלה. כך שיצא שבין השנים 2008 ל-2015 איגרות החוב הממשלתיות השקליות הארוכות עלו בעוצמה והניבו למשקיעים תשואה של כ-99% בזמן שהריבית במשק צנחה מ- 4.25% ל-1% בלבד.
הקשר בין הריבית במשק למחירי איגרות החוב בבורסה – סיכום ומסקנות:
כשהמשקיעים מתאימים את עצמם לריבית גבוהה יותר, כדאי להיות באיגרות חוב עם טווח לפדיון קצר יחסית, לשלב איגרות חוב בריבית משתנה ולנסות להימנע מאפקט המשקולת שעלול לחשוף אותנו להפסדי הון כואבים.
מאידך, כשמהמשקיעים מתחילים להיערך להורדת ריבית, אז כדאי לחפש את איגרות החוב הארוכות יותר וליהנות מאפקט המנוף. אותו אפקט שעשוי להניב לנו רווחי הון גבוהים.
בכל מקרה, האתגר הגדול ביותר הוא לזהות מה מגלם עקום התשואות הנוכחי, ואז לנסות לצפות מה יהיה הצעד הבא של המשקיעים.