אם אתם מושקעים באיגרות חוב ממשלתיות או קונצרניות בדירוגים גבוהים, בוודאי שמתם לב שמאז יולי הכסף לא זז ואולי הוא אפילו ירד.
העלייה בציפיות האינפלציה בארצות הברית, לצד הערכות המשקיעים שם לרצף העלאות ריבית וקצב צמיחה מואץ, הובילו לעליית תשואות חדה יחסית באג”ח האמריקאיות ואלו השפיעו לרעה גם על האג”ח הממשלתיות בארץ.
אולם בשבועיים האחרונים נראה שמשהו במומנטום השלילי מתחיל להיסדק ואיגרות החוב הממשלתיות הארוכות עלו בשבועיים האחרונים בכ-1%. אציין שגם בארצות הברית נהנו המשקיעים באיגרות החוב הארוכות מרווח של יותר מ-2% בתקופה קצרה יחסית.
תיקון או שינוי מגמה
כעת המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתיקון טבעי לגל ירידות או שמה בשינוי מגמה.
ניתוח נתוני המקרו האחרונים מלמד שהכלכלה האמריקאית ממשיכה לצעוד קדימה.
אמונם נתוני שוק התעסוקה שפורסמו בסוף השבוע אכזבו כלפי מטה אך השכר השעתי עלה ב-0.4% בחודש האחרון וב-2.9% בשנה האחרונה, כשלרוב עליית שכר של 3% ומעלה נוטה להוביל ללחצים אינפלציוניים. גם סקרי מנהלי הרכש במגזר השירותים ממשיכים להעיד על ההתרחבות הצפויה בכלכלה האמריקאית. מכאן שבשלב זה לא נראה שיש איזשהו שינוי במגמה הכללית שבה היינו מאז בחירתו של טראמפ.
בישראל המצב שונה
הנקודה המרכזית שאני רוצה לדבר עליה קשורה לאיגרות החוב בישראל. בניגוד לנעשה בארצות הברית, המשקיעים בארץ נהנים להערכתי ממצב יוצא דופן. מצד אחד, צמיחה בריאה של מעל 3%, שוק עבודה חזק וגירעון ממשלתי נמוך מהמתוכנן, ומצד שני האינפלציה לא מצליחה להתרומם ולהוציא את יוון, היא הנמוכה ביותר בעולם. בנוסף, השקל החזק מידי, מקשה על הייצוא ופועל כגרום נוסף הממתן את האינפלציה.
השילוב של אינפלציה אפסית ורצון של בנק ישראל להחליש את השקל גורם לכך שאפילו בבנק המרכזי מעריכים שהריבית תישאר אפסית לאורך זמן, גם אם הריבית בארצות הברית תמשיך לעלות.
למרות כל זאת, המשקיעים מתקשים להתעלם מהנעשה בארצות הברית ולכן התשואות בישראל נוטות לנוע בכיוון דומה לאלו בארצות הברית רק בצעדים מתונים יותר.
כתוצאה מכך, התשואות לעשר שנים בישראל אומנם נמוכות מאשר בארצות הברית אבל גבוהות בהרבה מאלו של ממשלת גרמניה.
בקיצור, נראה שירידת התשואות האחרונה קשורה לרגיעה לירידת התשואות בארצות הברית מרמה של 2.6% באמצע דצמבר, ל-2.42% בסוף השבוע.
הנפקת ענק באירופה
נקודה נוספת שמעודדת את המשקיעים היא הכוונה של משרד האוצר להנפיק אג”ח ממשלתי באירופה בהיקף של בין מיליארד לשני מיליארד אירו. זאת מתוך מטרה לתפוס כמה ציפורים במכה: גיוון מקורות המימון, שמירה על ערוצי הגיוס באירופה והוזלת עליות החוב.
מבחינת המשקיעים תוכניות האוצר להגדיל את היקף הגיוסים בחו”ל מגיעות על חשבון השוק המקומי ומקטינות את היצע איגרות החוב הממשלתיות כאחוז מסך ההשקעות הסחירות. זאת היות וסך הנפקות הממשלה המתוכננות בארץ בשנת 2017 צפוי להיות דומה לזה של 2016, בעוד היקף ההנפקות בחו”ל אמור לגדול בכארבעה מיליארד שקלים.
השילוב בין תנאי מקרו נוחים להשקעה באיגרות חוב, להיווצרות הדרגתית של מחסור באיגרות החוב הממשלתיות גורם למשקיעים רבים להעריך שהתשואות בישראל ישמרו ברמה נמוכה מבארצות הברית לאורך זמן. בנוסף, ברמת התשואות הנוכחית, ישנם משקיעים שרואים באיגרות החוב הממשלתיות כסוג של ביטוח למקרה של הרעה כלכלית, עלייה בפחד וירידה בשוק המניות. זאת והיות ובתקופות כאלו המשקיעים יתמחרו ריבית נמוכה לזמן ממושך יותר.
לסיכום – יש הבדל בין המצב בארצות הברית למצב בישראל.
בעוד שהפוקוס שם הוא על קצב העלאת הריבית, עלייה באינפלציה וכמה מרחיבה תהיה המדיניות של הממשל החדש, אצלנו, אין אינפלציה ואין צפי להעלאת ריבית. מה שכן יש לנו זה שקל חזק מידי, אינפלציה אפסית, צמיחה בריאה והרבה מאוד כסף שמחפש השקעות.
זהו, בואו נלך לעבוד, שיהיה לכם שבוע מצוין!