הסיפור הגדול של השבוע שעבר היה בהפתעה כלפי מעלה של מדד המחירים לצרכן בארה”ב. בעוד שהציפיות למדד היו מינוס 0.1%, המדד בפועל עלה ב-0.1%. מאז איבד מדד ה-S&P 500 כ-6% ומדד איגרות החוב האמריקאי ירד ב-0.8%. כיצד פער של 0.2% בלבד, גורם לאכזבה רבה כל-כך?
בקרב המשקיעים פער זה נראה זניח וכי המדד הולך ונעלם לו, האינפלציה מתמתנת באופן טבעי והודות לפעולות מטעם הבנק הפדרלי האמריקאי. בפועל, למעט כל ירידת מחירי האנרגיה, כל שאר הסעיפים במדד, לרבות, מגזר השירותים, מה שנקרא מדד הליבה, עלה ב- 0.6% לעומת צפי לעלייה של 0.3%, כך שההבדל אינו 0.2% במדד הרשמי, כי אם גם האכזבה מעומק האינפלציה שמושרש בארה”ב. נתון זה מעיד כי אין זו השפעה חיצונית, כי אם משהו עמוק ואמיתי. ניתן לראות את שינוי המגמה, כאשר לפני תקופת הקורונה, הייתה סביבת אינפלציה נמוכה, בכל הסעיפים, עד לחודש יוני, כאשר האינפלציה הגיעה לשיא, ומאז ישנה בעיקר ירידה בסעיף האנרגיה, כאשר האינפלציה בארה”ב ממשיכה להיות גבוהה.
המשקיעים מבינים היטב כי עקב דבריו של פאוול, יו”ר הבנק הפדרלי האמריקאי, ועקב המדד המפתיע כלפי מעלה- כי אין שום צפי להרחבה מוניטרית קרובה, לא בחודשים הקרובים ולא ב- 2023.
כשאנו מסתכלים על שוק המניות האמריקאי, לאחר שהתשואות על איגרות החוב עלו משמעותית, ומשווים בין התשואה הגלומה על שוק המניות, לעומת התשואה הגלומה באיגרות חוב, ניתן לראות פער נמוך מאוד של כ- 2.5%. כלומר, כדי לרכוש מניות ולא איגרת חוב, הנחשבת למוצר בטוח יותר, יש לקבל איזושהי פרמיה- אחרת, מדוע שנפנה למניות? הפרמיה כיום היא נמוכה ביותר (2.5%)- על מה זה מעיד? שהמניות פחות אטרקטיביות. כלומר, אם ניתן לקבל 4% על איגרת חוב, ו-6.5% על מניות- מדוע שנפנה למניות?
על מנת לנרמל זאת לממוצע הרב שנתי של פער של 4% , ה- 500 S&P צריך לרדת בין 15% ל-20% לכיוון ה-3100 – 3,200 נקודות בקירוב. זאת אם מניחים שהתחזית קדימה לרווחי החברות לא תיפגע, מה שכלל לא בטוח.
למרות הירידות החדות בשבוע האחרון, שמחקו כמה ימים חיוביים, השוק עדיין לא הגיע לרמות השפל של יוני. מה צריך לקרות בכדי שנראה גל נוסף של ירידות חדות, או שהעתיד הקרוב בכלל נראה ורוד?
למרות נתונים די רעים מבחינת המשקיעים, נראה כי הנתון הרע ביותר הוא זה שקיבלו מפאוול, יו”ר הבנק הפדרלי האמריקאי, שבו הדגיש כי גם אם תהיה האטה, הוא ימשיך להעלות את הריבית.
כלומר, התקווה הייתה לנחיתה רכה וכי הריבית תתמתן בסוף השנה. אולם, עתה התרחיש יכול ליצור מצב שהוא לכאורה Lose-Lose: גם האטה כלכלית וגם העלאות ריבית. לדוגמה, חברת פדקס פרסמה השבוע אזהרת רווח וציינה כי לאור ההאטה בכלכלה העולמית, הצפי הוא לירידה ב-33% ברווחי החברה. עם זאת, למרות שהכלכלה חלשה והריבית גבוהה – השוק אינו מתמוטט, והסיבה לכך היא שהציבור שנכנס לשוק המניות בהמוניו בתקופת הקורונה, אינו מקטין החזקות באופן משמעותי. משמע, הוא למוד ניסיון ובניגוד לעבר, שהציבור היה הראשון למכור, נראה שהפעם המכירות והקטנת הסיכון הגיעו מהגופים המוסדיים וקרנות הגידור, ופחות מהציבור. אולם, אם המשקיעים הפרטיים שנכנסו לשוק בתקופת הקורונה יחליטו לצאת מן השוק, ייתכן ויהיה גל נוסף של ירידות שערים. מה יכול לגרום לאותם משקיעים פרטיים להישבר? מי שרכש השכלה פיננסית, יודע כי לאורך זמן, התוחלת איתו, הבורסה תעלה שוב, ולכן, אינו מתרגש מן המצב הנתון. אולם, בשל עליית המחירים (אינפלציה) ניתן לראות בחודשים האחרונים, משיכה רחבה של פיקדונות מן הבנקים המסחריים בארה”ב ועלייה באשראי הצרכני. השלב הבא עלול להיות שהצרכן, על מנת לשמור על רמת החיים שלו, יממש רבדים מתיק ההשקעות שלו, כי אחרת לא יוכל לעמוד בהוצאות שלו. אפשרות נוספת היא שככל שהירידות בשווקים יעמיקו או ימשכו, זה עלול להוביל לשבירה של משקיעים פרטיים שיתחילו למכור את מניותיהם, וכתוצאה מכך יתרחש גל ירידות שערים נוסף. להערכתנו, מספיק שהמשקיעים הפרטיים יממשו שליש מתיק ההשקעות הפרטי שנרכש בתקופת הקורונה, בכדי שנראה הכבדה משמעותית על מדדי המניות.
כיצד ניתן לגדר את תיק ההשקעות בתקופה כזו שבה קיים מתאם חיובי בין איגרות החוב למניות ? (ראינו את המניות ואת איגרות החוב יורדות ביחד).
תרחיש של אינפלציה עולה עם העלאת ריבית הוא הסיוט המושלם למשקיעים כי איגרות חוב יורדות יחד עם המניות. אנו נמצאים בשלב שבו מתחילים לראות רגיעה באינפלציה ואם אנו שואלים את עצמנו מה צריך לקרות כדי שהיא תחזור לעלות, אז התשובה טמונה במחיר הנפט. כלומר, מי שמעוניין בהגנה על תיק ההשקעות שלו, יכול לקנות חשיפה מסוימת של נפט, באמצעות מניות של חברות אנרגיה גדולות.
אך, זהו לא תרחיש עיקרי, יש תרחישים אחרים. למשל, כאשר הכלכלה העולמית הולכת להתמתנות, בינונית או משמעותית, ואז איגרות החוב עשויות לספק למשקיעים הגנה חשובה. כלומר, בסביבת תשואות של 4%, איגרות החוב יחזרו להיות רכיב משמעותי, שכן כדאי לשלב אותו בתיק ההשקעות גם בגלל התשואה השוטפת וגם בגלל האפשרות שייצרו רווחי הון בתרחיש של האטה בכלכלה- כך שאיגרות החוב יהיו במתאם הפוך למניות.
לגבי הרכיב המנייתי, אנו רואים שמניות של חברות צמיחה וחברות טכנולוגיה נפגעות משמעותית בתרחישי העלאת ריבית, האם צריך לעשות משהו בנדון?
מניות הצמיחה, הן בעלות עניין מועט כעת והן עלולות לסבול מתשואות חסר. לכן, להערכתנו, עדיף להתמקד בחברות איכותיות ולשלב מעט מניות אנרגיה.
אנו מניחים כי מרבית המאזינים שלנו מנהלים את כספם בקופות גמל, קרנות השתלמות, פוליסות כאלה ואחרות ואין להם שליטה על הניירות הבודדים שנקנים, האם הגופים המוסדיים פועלים בדרך הזו? בהחלט כן, הגופים המוסדיים כבר צמצמו סיכון, הפוזיציות הנוכחיות שלהם הן הרבה יותר דפנסיביות ממה שראינו שנים קודמות, כתוצאה מן המצב המקרו כלכלי.
יוצא לנו לראות מידי פעם תיקי השקעות של משקיעים הפרטיים, כאלו שהשקיעו לבד ועשו יפה בהתחלה אך היום נמצאים במצב בעייתי מאד, התיק שלהם התרסק לחלוטין. זאת היות והם רכשו בעיקר מניות טכנולוגיה שחטפו את עיקר האש. מאידך, הגופים המוסדיים פעלו באופן שמרני בהרבה כך שמי שמשקיע באמצעות קופות גמל, פוליסות חיסכון, קרנות השתלמות וקרנות השקעה, נמצא במצב של הפסד, אך נמוך משמעותית אם משווים למדדים או לאנשים שניהלו את כספם בעצמם על פי צו האופנה.
האם מי שבוחר כעת להגדיל סיכון בתיק כדי ליהנות לטווח הארוך, האם עליו להעלות רכיב מנייתי, להעלות רכיב של איגרות חוב?
אנו מתמודדים עם רמות אינפלציה שלא חווינו עשרות שנים, וההשלכות לכך הן ריבית שלא נראתה כאן זמן רב, ופתאום ישנה אלטרנטיבה בסיכון נמוך שמספקת תשואה. באשר לאיגרות החוב, ייתכן ויש איגרות חוב שאינן 100% קצרות ובטוחות, אך מעניקות תשואה של 5% וצפונה, כך שמדוע והמשקיע ירכוש למשל נכס נדל”ני שמניב פחות מ-3% או מניה שלפי רמות המחירים הנוכחיות מגלמת תשואה עתידית של כ- 6%? לכן יש לפעול לאט, הן ביציאה מן השוק והן בכניסה אליו. כמו כן, יש להתייעץ ולא לקבל את ההחלטות לבד.
בניגוד לארה”ב, מדד המחירים לצרכן בישראל דווקא הפתיע לטובה. כלומר, ירד יותר מהציפיות. הצפי היה לירידה של 0.1% ובפועל המדד ירד ב- 0.3%. האם אתה מעריך שקצב העלאות הריבית מצד בנק ישראל צפוי להתמתן? או שזו בכלל ירידה “מסובסדת של המדד”?
להערכתנו, הריבית בישראל תעלה יותר ממה שהשוק מעריך. שוק איגרות החוב בישראל עדיין לא מגלם את העלאות הריבית שאנו צופים שיהיו בפועל, אך מדד המחירים לצרכן האחרון, שיצא שלילי, סותר לכאורה את הערכותינו. כלומר, גם אם תנוטרל ירידה של כמעט 18% במחירי האנרגיה ועלייה של מחירי החשמל מנגד, אז המדד עלה ב- 0.15% זוהי אינה עלייה דרמטית. ראינו מספר ירידות במדד, אך המדד יחסית מעודד. יחד עם זאת, מדד אחד לא מלמד על שינוי מגמה.
הכלכלה בישראל מושפעת רבות מן הנעשה בעולם, ושוק העבודה בישראל מאוד חזק – אנו לא רואים ירידה בכמות המשרות הפנויות במשק, ואשראי החברות הולך וגדל. בנוסף, בשוק הנדל”ן בישראל המחירים ממשיכים לעלות, גם ברמת דירות חדשות, מי שמוכר או קונה, וגם ברמת השכירות. בנק ישראל אינו רוצה להחמיץ את המלחמה באינפלציה, כיוון שידוע כי לוקח זמן בין העלאת ריבית לזמן שבעצם העלאת הריבית משפיעה על הכלכלה הריאלית. להערכתנו, בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית ב-75 נקודות בסיס במפגש הקרוב בתחילת אוקטובר.
מהלומה כזו של העלאת ריבית אינה מוגזמת? האם עדיף לנסות למצוא פתרונות מתונים יותר?
פאוול נתן את התשובה. אך יש הבדל בין ישראל לארה”ב. בסוף השלכות האינפלציה הן אותן השלכות.
האינפלציה בישראל היא 4.6% ובארה”ב היא גבוהה יותר. בנק ישראל צריך אף להתמודד עם מחירי הנדל”ן, כיוון שככל שהנדל”ן עולה, כך אנשים מותחים יותר את הונם ומשקיעים יותר כספים, לוקחים יותר התחייבויות- כתוצאה מכך נשארים ללא רזרבות, מה שעלול להוביל להאטה במשק ולסיכון על המערכת הפיננסית. האינפלציה גבוהה מאוד, וללא טיפול היא עלולה להמשיך בצורה זו. בנק ישראל לא מקבל החלטת ריבית כל חודש, כבעבר, אלא מקבל החלטת ריבית כל חודש וחצי ולכן התגובות שלו צריכות להיות מעט אגרסיביות יותר. כך למשל, המפגש הבא של בנק ישראל יהיה אחרי פרסום שני מדדי מחירים לצרכן, והבנק בהחלטה שלו ייצרכן להתייחס לשתיהן. בשורה התחתונה, יש להיזהר, כיוון שמדד אחד שיוצא פחות מהצפי ושלילי, אינו מעיד על מיגור הלחצים האינפלציוניים.
ביום רביעי בערב יכריז נגיד הפד האמריקאי, פאוול על העלאת ריבית נוספת בארה”ב, הצפי הוא שוב לעליה של 75 נקודות בסיס וכחמישית מהחזאים אף צופים עלייה של אחוז! כיצד להערכתך עלייה זו צפויה להשפיע על השוקים ?
מה יכול להפתיע את המשקיעים? המשקיעים מבינים שהריבית בתווי עולה והיא תעלה ב-75 נקודות בסיס, כך שהעלאה של 1%, יכולה לגרום לירידות בשווקים. אך אם תהיה עלייה של 75 נקודות בסיס, אפילו ברטוריקה אין זה כדי להלחיץ את המשקיעים. לכן, זו אינה הודעת ריבית דרמטית, אלא אם כן נראה עלייה של 1%.
לקראת סיום, אני רוצה שנתייחס לשוק הנדל”ן. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המחירים בישראל ממשיכים לעלות והם כבר רושמים עליה של 17.9%. היכן ירידת המחירים שרבים מחכים לה ?
בינתיים הממשלה מרוויחה פחות ממיסים, כיוון שאין עסקאות רבות. ישנה ירידה של 32% בכמות המכירות של דירות חדשות בין מאי ליולי לעומת אשתקד. כלומר, ישנו צעד ראשון של ירידה מאוד משמעותית בביקוש. מי שמעוניין למכור דירה, ייקח לו זמן עד שיוריד את המחיר, ובאם אינו ממהר, ימתין עם המכירה. לכן כמות העסקאות יורדת. אולם, קבלנים למשל, שבונים ויש להם אשראי כנגד חייבים למכור. לכן, הצעד הראשון שאנו רואים הוא פחות עסקאות. אגב, ניתן לראות שגם בצד ההיצע יש עלייה מאוד משמעותית.
אם כן, מהי ההמלצה למי שמחזיק דירות להשקעה? למכור אותן.
