פוליסות חיסכון מנצחות בביצועים – תשואה חציונית של 38% לעמות 20% בלבד במכשירים הפסיביים "הזולים".


השקעתם במניות לבד או באמצעות מכשירים פסיביים?

כנראה שחסכם בדמי ניהול אך נשארתם עם פחות כסף בבנק.

כמה פעמים שמעתם שהדרך הנכונה ביותר להשקיע בבורסה היא

באמצעות תעודות סל ו/או קרנות מחקות. מחקרים רבים שבוצעו על

מדדי מניות בעולם הצביעו על כך שמנהלי השקעות מתקשים להכות

את השוק ולכן עדיף לחסוך את דמי הניהול ולהסתפק בתשואת המדד.

המחקרים החשובים והמסקנות החותכות שעלו מהם הצליחו לשנות

את הרגלי ההשקעה של משקיעים רבים ומאז תחילת העשור הקודם

חלה צמיחה מטאורית בשווי המכשירים הפסיביים ברחבי העולם

(קרנות מחקות - ETFS) ובישראל (תעודת סל וקרנות מחקות).

תרשים 1: התפתחות שווי הנכסים בקרנות המחקות ברחבי העולם

בשנים 2003-2016

ההתרסקות של טבע כמקרה בוחן 

אולם לפחות בישראל, השוואה בין ביצועי הקרנות המחקות לקרנות

המנוהלות מעלה שמשהו בתיאוריה הזו לא עומד במבחן המציאות.

ביום חמישי הראשון של אוגוסט 2017 צנחה מניית טבע ב – 17.8%

ומשכה את מדד תל אביב 125 לירידה של 0.95%.

 

ניתוח ביצועי קרנות הנאמנות בקטגוריית של ת"א 125 מלמד על כך

שהקרנות המחקות הצליחו כמצופה לספק את ביצועי המדד וירדו באופן דומה.

אולם התשואה החציוני של הקרנות המנוהלות עמדה על מינוס 0.06% בלבד.

נזכיר שבניגוד לעבר שמניית טבע היוותה כ-10% ממדד הדגל של תל אביב

וקרנות הנאמנות המנוהלות נאלצו להחזיק במניה במשקל חסר

(קרנות נאמנות לא יכולה להחזיק יותר מ-10% בנייר בודד), כיום המשקל של

המניה החבוטה עומד על כ-4.9% בלבד. מכאן שמנהלי השקעות יכלו לבחור

להחזיק במניה גם במשקל יתר ולהסב למשקיעים הפסדים גבוהים מהמדד.

 

גם בקרב הקרנות המעורבות ניתן להצביע על תופעה דומה. אחד מהתחליפים

הפופולריים לתיק השקעות מנוהל הוא קרן נאמנות 80/20 המשקיעה לפחות 80%

באיגרות חוב, פיקדונות ומזומן ועד 20% במניות. מדד ייחוס קלאסי לקרנות אלו יכול

להיות 80% מדד אג"ח כללי ו-20% מדד ת"א 125. היות ומדד אג"ח כללי עלה ביום

חמישי ב- 0.14% ומדד תל אביב 125 ירד ב-0.95% ניתן לקבוע שמדד הייחוס שמהווה

ממוצע משוקלל של שני המדדים עמד על מינוס 0.08%. לעומת זאת, התשואה

החציונית של הקרנות המנוהלות באותה קטגוריה הייתה חיובית והסתכמה בכ- 0.06%.

 

פוליסות חיסכון מנצחות בביצועים לאורך זמן

כעת נשאלת השאלה האם מדובר באירוע חריג שבו במקרה מרבית מנהלי ההשקעות

החזיקו במשקל חסר המניה גדולה שהתרסקה או שמה מדובר במשהו משמעותי יותר?

בכדי לענות על השאלה ביצעתי השוואה בין התשואה החציונית של הקרנות מנוהלות

למדדי הייחוס בשנה, שלוש השנים ובחמש השנים האחרונות ולהלן הממצאים המדהימים:

כפי שניתן לראות התיאוריה הפופולרית שטוענת שמנהלי ההשקעות אינם מצדיקים את

דמי הניהול קורסת בשנים האחרונות ופוליסות חיסכון המשלבות גם נכסים לא סחירים

כגון נדל"ן מניב, השקעה בתשתיות והלוואות פרטיות מגובות בביטחונות הן המנצחות

הגדולות. להערכתנו יש מספר סיבות מרכזיות נוספות שכדאי להכיר: ראשית,

מדד תל אביב 125 הושפע בשנים האחרונות ממספר מניות בודדות שפשוט התרסקו.

זה התחיל מחברות ללא זיקה ממשית לישראל, מעבר לאפשרות לגיוס כסף בתנאים

נוחים, אשר חלקן נכנסו למדד תל אביב 100 והתרסקו תוך זמן קצר. דוגמאות לכך הן

מניות מנקיינד (-94% מיום ההנפקה), סלזיון (-94%)  נבידאה (-80%) וביוטיים (-30%).

במקרים אלו מנהלי ההשקעות האקטיביים נמנעו מהשקעה בחברות החדשות והחשודות

בעוד שתעודות הסל והקרנות המחקות נאלצו לרכוש את המניות לפי המשקל במדד.

 

מאז תחילת 2016 החלה התדרדרות דרמטית במחירי חברות התרופות ובראשן טבע.

גם כאן נראה שמנהלי ההשקעות האקטיביים היו בחשיפת חסר לסקטור וחסכו למשקיעים

הפסדים כואבים בעוד שהמכשירים הפסיביים המשיכו להשקיע על פי המשקל המלא

במדדים ונפגעו בהתאם.

גם דמי הניהול בתעשיית הקרנות שעל פי המחקרים היו מהגורמים העיקריים שמנעו

ממנהלי ההשקעות לספק את תשואת המדדים ירדו באופן משמעותי. אם בעבר גבו

קרנות נאמנות דמי ניהול של כ- 2.5%-3% בקטגוריית המניות וכ- 1.5% בקטגוריית

אג"ח כללי (קרנות מעורבות)  הרי שהיום עומדים דמי הניהול החציוניים בקרנות

המניתיות על 1.95% ובמעורבות על  0.8% בלבד.

 

הנקודה האחרונה שיכולה להסביר את קריסת תיאוריית ההשקעה הפסיבית היא

הפופולריות שלה. ככל שיותר כסף זורם למכשירים פסיביים הרוכשים את ניירות הערך

על פי המשקל במדד ולא על פי הערך הכלכלי, כך יותר ויותר כסף זורם דווקא

למניות/איגרות החוב היקרות. מנהלי השקעות אקטיביים יכולים לנצל זאת ולספק

למשקיעים ערך לאורך זמן. לסעיף זה ניתן להוסיף גם את עדכוני המדדים והמשקולות

שמנהלי השקעות אקטיביים מנצלים לעיתים בכדי לעשות קופה על חשבון המחשבים

שמנהלים את המוצרים הפסיביים.

 

בשורה התחתונה, דמי הניהול הנם פרמטר חשוב בבחירת כלי השקעה אך לא חזות הכל.

השקעה בפוליסות חיסכון מאפשרת לכם לפזר את תיק ההשקעות שלכם, להוריד סיכון

וכפי שראיתם גם להגדיל רווחים. זאת תוך כדי מנגנון המאפשר לחסוך במס כפי שניתן

לראות בהרחבה בסרטון נפרד שהכנתי. בנוסף, מי שרוצה להבין את סוד ההצלחה

של פוליסות החיסכון מוזמן לצפות בסרטון שנקרא

ראש בראש – 7 הבדלים קריטיים בין קרנות נאמנות לפוליסות חיסכון.  

 

לסיום אציין שהירידה החדה במחירה של "מניית העם" מזכירה שוב למשקיעים

הפרטיים שהשקעה פרטנית בניירות ערך של חברות היא לרוב האפשרות הנחותה ביותר.

 

 

השארת תגובה