מהם ימי מלאי, כיצד מחשבים אותם ואיך משתמשים בהם

לוקחים את ממוצע המלאי מהדוח על המצב הכספי ומחלקים בעלות המכר שנמצא בדוח הרווח והפסד. את התוצאה מכפילים ב-365 ימים או במספר הימים בתקופה הנבדקת.
אני מזכיר שכפי שעשינו כשמדדנו את ימי הלקוחות ואת ימי הספקים על בסיס שנתי, גם כאן כדאי לקחת את המלאי הממוצע בכדי להקטין עיוותים הנובעים מעונתיות ועיתוי הרכישה במהלך השנה. לכן ניקח את מלאי הסגירה של התקופה הקודמת, שהוא בעצם מלאי הפתיחה של השנה הנוכחית, נוסיף לו את מלאי הסגירה של התקופה הנוכחית ונחלק בשתיים. כלומר ממוצע בין המלאי שהופיע בדוח של השנה הקודמת לזה המופיע בדוח של השנה הנוכחית.

יישום ומסקנות מימי המלאי

יחס ימי מלאי טוב או רע יקבע לא רק בהתאם למספר שיוצא בנוסחה אלא בהתאם לאופי החברה שאנו בוחנים. ברור שמלאי של מזון אינו דומה למלאי של שולחנות ובכל מקרה מומלץ להשוות את התוצאה למחזור המלאי של חברות מתחרות.
בעיקרון ככל שימי המלאי מעטים יותר, כך ניתן להסיק שהמכירות של החברה חזקות יותר, שאיכות וניהול המלאי טובים יותר .

לפעמים כדאי לבדוק את הנסיבות כי אם למשל ימי המלאי הצטמצמו פתאום ביחס לבדיקות קודמות, אזי ישנה אפשרות שהחברה יצאה באיזשהו מבצע גדול שנועד להיפטר ממלאי בעייתי ו/או לא רווחי.
יחס ימי מלאי גבוה ובטח גבוה ביחס לחברות המתחרות, עלול להעיד על מכירות חלשות, איכות נמוכה של מלאי, שיחקה עתידית ברווחיות וניהול לא יעיל של המלאי. תחשבו למשל שחברת אופנה א’ מציגה יחס ימי מלאי של 122, כלומר לוקח לה כארבע חודשים למכור את המלאי שלה, ולחברת אופנה ב’ 243 ימי מלאי, כלומר לוקח לה כשמונה חודשים למכור אותו. במקרה כזה ייתכן וחברה ב’ נתקעה עם מלאי שיאבד מערכו והיא תיאלץ להתחיל את מבצעי סוף העונה כבר בתחילת השנה הבאה.

אני מזכיר שכרגיל יחס ימי המלאי הנו יחס אחד מתוך יחסי היעילות התפעולית של החברה ובכדי להשלים את התמונה צריך לדעת את ימי הספקים והלקוחות, כך תוכלו להרכיב את מעגל הפקת המזומנים של החברה. כמובן שדאגתי שיהיה לכם את כל הסרטונים המשלמים תחת הקטגוריה יחסים פיננסים.