גילאון וגורדון

פרק 89 – “על אדים”

האזינו דרך פלטפורמת השמע המועדפת עליכם

הנושאים בהם נעסוק:

      • החגיגה שהתבססה על מחיר הדלק – האינפלציה האמריקאית ירדה ביוני, אבל כמעט כל הירידה הגיעה מהאנרגיה, שירדה 5.7 אחוז בחודש אחד.
      • מדד הליבה שלא יורד – הליבה שהפד מעדיף לא יורדת מתחת ל-3.3 אחוז כבר ארבעה חודשים ברציפות, הרצף הארוך ביותר מאז סתיו 2023.
      • הנפט שכבר התייקר בחזרה – ברנט סגר את יולי על 83.30 דולר, וגם אחרי הירידה ל-79.36 ב-4 באוגוסט הוא גבוה מרמות טרום העימות.
      • שלושה בנקים מרכזיים, שלושה כיוונים – אמריקה מתווכחת על הורדה, אירופה מתמחרת העלאה, ובנק ישראל כבר הוריד ל-3.5 אחוז.

פרק 89: “על אדים” – החגיגה שהתבססה על מחיר הדלק

בחודש יוני פרסמה ארצות הברית את נתון האינפלציה הטוב שלה מזה שנים. הכותרת ירדה משיעור שנתי של 4.2 אחוז ל-3.5 אחוז, השווקים חגגו, וההימורים על הפחתת ריבית זינקו. אבל מי שפתח את הנתון עצמו גילה דבר אחד לא נוח: כמעט כל הירידה הגיעה ממקור יחיד, מחיר האנרגיה, שירד 5.7 אחוז בחודש אחד. באותו חודש נראים אינפלציה ומחירי אנרגיה כמו סיפור אחד, והם לא.

מדד הליבה, זה שהפד באמת מסתכל עליו, מספר משהו אחר. הוא לא יורד מתחת ל-3.3 אחוז כבר ארבעה חודשים ברציפות, הרצף הארוך ביותר מאז סתיו 2023. ליבה היא המדד בלי אנרגיה ומזון, כלומר האינפלציה שנשארת איתנו גם כשהתדלוק זול לחודש. המשמעות פשוטה: המנוע לא השתפר, הדלק הוזל לרגע. לקריאת הניתוח המלא של המגמות המוניטריות, אתם מוזמנים לעיין בסקירה החודשית שלנו באתר.

למה הקשר בין אינפלציה ומחירי אנרגיה מתהפך דווקא עכשיו?

בסוף יולי הדלק הזה כבר התייקר בחזרה. חבית ברנט זינקה כמעט עשרה אחוזים ביום מסחר אחד וסגרה את החודש על 83.30 דולר. ב-4 באוגוסט היא ירדה יותר מחמישה אחוזים לרמה של 79.36 דולר, על ציפייה להסכם ביניים סביב מצר הורמוז, אבל גם אחרי הירידה היא נשארה גבוהה מרמות טרום העימות. המחיר ירד על הסתברות להסכם, לא על הסכם. מבחינת הנתון הבא זה אומר שהוא יורש רוח נגדית בדיוק במקום שבו הנתון הקודם קיבל רוח גבית.

באירופה זה כבר קרה. מדד יולי שם דווקא עלה, עם אנרגיה שמזנקת בקצב שנתי של עשרה אחוזים. אינפלציה ומחירי אנרגיה נעים שם יחד חודש לפנינו, פשוט כי אירופה תלויה יותר באנרגיה מיובאת, וזו תמונת תצוגה מקדימה של מה שעלול להופיע גם בנתון האמריקאי.

שלושה בנקים מרכזיים, שלושה כיוונים

בזמן שאמריקה מתווכחת אם להוריד ריבית, אירופה מתמחרת דווקא העלאה בספטמבר בהסתברות של 65 עד 70 אחוז, ובנק ישראל כבר הוריד פעמיים ברציפות, ל-3.5 אחוז, על רקע אינפלציה מקומית של 1.6 אחוז, השפל מאז 2021. שלושת הבנקים לא חולקים זה על זה. הם פשוט חיים בכלכלות שונות, ובכל אחת מהן נכנסים אינפלציה ומחירי אנרגיה למשוואה במשקל אחר.

שוק האג”ח אומר את זה בשלוש שורות: תשואת ארה”ב לעשר שנים סביב 4.6 אחוז, גרמניה על 3.2 אחוז אחרי עלייה של 32.7 נקודות בסיס בחודש, וישראל על 3.88 אחוז. כשהשוק והבנק המרכזי מסכימים, ההפתעה חייבת להגיע מבחוץ. כשהם חלוקים, אחד מהם עומד לשלם.

מה שאינפלציה ומחירי אנרגיה אומרים למי שמחזיק תיק

עונת הדוחות האמריקאית הסתיימה עם צמיחת רווח של 47.4 אחוז, החזקה ביותר מאז 2021, ועם 86 אחוז מהחברות שהיכו את התחזיות. אבל בלי אלפאבית ואמזון בלבד, אותה צמיחה מתכווצת ל-28.8 אחוז, והמכפיל העתידי עומד על 20.1, מעל הממוצעים של חמש שנים ושל עשור. שוק עשוי להיות יקר עוד הרבה זמן כל עוד הרווחים מגיעים. שביר הוא נהיה כשהרווחים נשענים על מעט מדי כתפיים.

ולכן השאלה המעשית אינה תחזית על אינפלציה ומחירי אנרגיה, אלא כמה מהתמונה הפיננסית שלכם נשענת על אותה הנחה בלי שמישהו שם לב. מי שעובד בהייטק כבר לקח החלטת השקעה גדולה בעצם הבחירה במקום העבודה, והשכר העתידי שלו צמוד לאותו סקטור. תמונה אחת שמחברת שכר, מניות שטרם הבשילו, תיק וחיסכון פנסיוני היא נקודת הפתיחה של כל החלטה, והיא שונה אצל כל אחד.

ב-12 באוגוסט יתפרסם מדד המחירים האמריקאי, ימים ספורים אחריו פוקע חלון שישים הימים של המשא ומתן, וב-15 באוגוסט יגיע המדד הישראלי. שבוע אחד, שלוש הכרעות, ולוח שנה צפוף כזה הוא נדיר. אנחנו לא מנסים לנחש את התחנה הבאה, אלא לבנות תיק שיודע לנסוע גם כשהמחוג יורד, עם סיכונים בשליטה. אנחנו עוקבים אחרי התיקים באופן שוטף ויוצרים קשר יזום כשנדרשת התאמה, כי אינפלציה ומחירי אנרגיה יחזרו לכותרות בכל מקרה.

לעוד סקירות, מידע ועדכונים, הצטרפו לקהילה המקצועית והשקטה שלנו בווטסאפ.

Scroll to Top
דילוג לתוכן