גילאון וגורדון

פרק 90 – סרגל המדידה

האזינו דרך פלטפורמת השמע המועדפת עליכם

הנושאים בהם נעסוק:

      • הפד שהתהפך בלי החלטה – נאום אחד בג’קסון הול, ומחיר הכסף בעולם זז בלי שאף ועדה מוניטרית התכנסה.
      • האוצר קונה את החוב של עצמו – מה זו רכישה חוזרת, למה זו איננה הרחבה פיסקלית, ומי בשוק הכריע איך לקרוא אותה.
      • ישראל זולה מאמריקה – עקום התשואות של שתי המדינות זה לצד זה, והורדת הריבית של 1 בספטמבר.
      • מה באמת מייצר את הצמיחה שלנו – אותו תוצר, שתי מדידות, ושתי מסקנות הפוכות.
      • החשיפה המטבעית שלכם – למה שקל חזק הוא בשורה טובה למשק ובשורה פחות טובה לתיק דולרי.

פרק 90: סרגל המדידה

 

באוגוסט 2026 קרה משהו שמבלבל הרבה משקיעים ישראלים. מדדי המניות בעולם עלו יפה, המדד העולמי הוסיף 2.5% והמדד המוביל בארצות הברית 2.6%, ומי שפתח את האפליקציה שלו בסוף החודש ראה מספר שנראה כמעט שטוח. זו לא תקלה ולא טעות מדידה. זו חשיפה מטבעית, והיא הסיפור המרכזי של החודש עבור כל מי שמחזיק נכסים הנקובים בדולר. לסקירה החודשית .

מה קרה בפועל:

השקל התחזק 2.3% מול הדולר באוגוסט, ו-6.3% מתחילת השנה. זוהי חשיפה מטבעית בפעולה: כשהשקל מתחזק, כל נכס דולרי שווה פחות שקלים, וזה נכון בין אם מדובר במניה אמריקאית, באג”ח ממשלת ארצות הברית או בקרן סל עולמית. מדד הייחוס של גילאון וגורדון עלה באוגוסט 0.4% בלבד: הנכסים עצמם תרמו 0.9%, ושכבת המט”ח גרעה 0.5%. מתחילת השנה התמונה זהה בגדול, עם 6.0% מהנכסים ומינוס 1.3% מהמטבע.

למה חשיפה מטבעית היא לא באג

הנקודה שקל לפספס היא שהשכבה הזו עושה בדיוק את מה שהיא נועדה לעשות. תיק שמוחזק במטבע שבו הלקוח חי מגן עליו כשהשקל נחלש, ובדיוק אותה שכבה גורעת כשהשקל מתחזק. חשיפה מטבעית היא החלטה נפרדת מהחלטת ההשקעה: אפשר לרצות חברה אמריקאית בלי לרצות את הדולר, ואפשר גם ההפך. השאלה האמיתית איננה מה קרה לשקל השנה, אלא באיזה מטבע אתם חיים ומתי אתם צריכים את הכסף.

ומה שקרה מסביב

באותו חודש הפד התהפך בלי שאף ועדה התכנסה. נאום אחד של יו”ר הפד בג’קסון הול ב-28 באוגוסט הזיז את ההידוק שהשוק מתמחר עד דצמבר מ-24.5 ל-34 נקודות בסיס, ואת ההסתברות להעלאת ריבית בספטמבר מהטלת מטבע לכ-66%. במקביל, האוצר האמריקאי הודיע שהוא מכפיל את הרכישות החוזרות של אג”ח ארוכות שלו, מ-2 ל-4 מיליארד דולר בכל פעולה. הזהב פרץ לשיא מחזור סביב 4,723 דולר, ומדד הדולר דווקא ירד. גם כאן, חשיפה מטבעית היא הערוץ שדרכו כל זה מגיע בסוף לתיק הישראלי.

ובישראל

ב-1 בספטמבר בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% ל-3.25%, והפריים ירד ל-4.75%. האינפלציה כאן ירדה ל-1.5%, הנמוכה מאז 2021, והגירעון המתגלגל ירד ל-3.3% מהתוצר. פרמיית הסיכון של ישראל לחמש שנים ירדה ל-53.4 נקודות בסיס. גם על רקע כזה, חשיפה מטבעית נשארת החלטה נפרדת מהחלטת ההשקעה. התוצאה מפתיעה: ישראל לווה היום זול יותר מארצות הברית בכל הטווחים, 3.9% מול 4.8% לעשר שנים ו-4.4% מול 5.3% לשלושים.

השורה התחתונה

התיק שלכם נמדד בשקלים, והמדד שאתם משווים אליו נמדד בדולרים. זה לא אותו סרגל, ומי שמתעלם מכך יקרא את התוצאה שלו לא נכון בשני הכיוונים. לכן חשיפה מטבעית איננה פריט טכני בתיק אלא החלטה, והיא נבחנת לפי אופק, נזילות וצורך בכסף, ולא לפי כותרת של חודש. בפרק המלא אנחנו מפרקים את כל זה לגובה העיניים.

הצטרפו לקהילה המקצועית והשקטה שלנו בווטסאפ.

Scroll to Top
דילוג לתוכן