GILON & GORDON · US ESTATE TAX
מס עיזבון אמריקאי: מה ישראלי שמחזיק מניות אמריקאיות צריך לדעת
גילאון וגורדון · עודכן ב-21 באוקטובר 2026 · לפי הדין בארה״ב ובישראל באוקטובר 2026
ישראלי שמחזיק מניות אמריקאיות בשווי מיליון דולר, ונפטר, עלול להשאיר לרשות המסים האמריקאית כשליש מהן. רוב המשקיעים לא יודעים שזה קיים, עד שהיורשים מגלים שהחשבון הוקפא.
מס עיזבון אמריקאי חל גם על מי שאינו אזרח ארה״ב ואינו גר בה, על הנכסים האמריקאיים שלו ביום הפטירה: מניות של חברות אמריקאיות, קרנות סל אמריקאיות ונדל״ן בארה״ב. כשהשווי עולה על 60,000 דולר חובה להגיש דוח, והמס מדורג מ-18% עד 40%. אין אמנה בין ישראל לארה״ב שמונעת אותו, ובישראל עצמה אין מס עיזבון מאז 1981.
מי חייב במס עיזבון אמריקאי?
המס מוטל על העיזבון, לא על כל יורש בנפרד, ויש שתי קבוצות שונות לגמרי:
- אזרחי ארה״ב, וגם מי שגר בה דרך קבע: חייבים על כל נכסיהם בעולם, גם אם הם גרים בישראל. הפטור שלהם גבוה: 15,000,000 דולר ב-2026, אחרי החקיקה של יולי 2025.
- כל השאר, כולל רוב הישראלים: חייבים רק על הנכסים האמריקאיים שלהם, אבל כמעט בלי פטור. הסף הוא 60,000 דולר, והוא לא השתנה בחקיקת 2025 ולא צמוד למדד.
המבחן כאן הוא ״מקום מושב קבוע״ (domicile), והוא שונה ממבחן התושבות למס הכנסה. גרין קארד הוא אחד השיקולים במבחן, אבל לפי מקורות מקצועיים לא מכריע לבדו, ולכן בעל גרין קארד שגר בפועל בישראל צריך בדיקה אישית. מי שוויתר על אזרחות או על גרין קארד ותיק כפוף לכללים מיוחדים.
ובצד הישראלי: בישראל אין מס עיזבון מאז 1981, ואין אמנה בין ישראל לארה״ב שחלה על מס עיזבון. אמנת המס בין המדינות חלה רק על מס הכנסה. לכן המס האמריקאי הוא עלות נטו לעיזבון ישראלי, בלי זיכוי בצד השני.
מה נחשב נכס אמריקאי, ומה לא
הכלל המכריע הוא מקום ההתאגדות של המנפיק, לא מקום ההחזקה. מניה של חברה שהתאגדה בארה״ב היא נכס אמריקאי גם כשקניתם אותה דרך בנק או ברוקר ישראלי, וגם כשהיא רשומה על שם נאמן או נומינלי.
| נכס | נספר לסף ולמס? | הערה |
|---|---|---|
| מניות של חברות שהתאגדו בארה״ב (אפל, אנבידיה, מיקרוסופט) | כן | גם דרך ברוקר ישראלי, גם על שם נאמן |
| קרן סל או קרן נאמנות אמריקאית (גם על מדד S&P 500 או על אג״ח) | כן, במלואה | ההקלה שראתה ״דרך״ הקרן פקעה ב-2011 |
| נדל״ן בארה״ב, ונכס מוחשי שנמצא שם | כן | בנדל״ן עם משכנתא יש כללי ניכוי מיוחדים |
| פיקדון בבנק אמריקאי שלא קשור לעסק בארה״ב | לא | שונה מיתרת מזומן אצל ברוקר, שם צריך לבדוק |
| אג״ח ממשלת ארה״ב ואג״ח קונצרניות שמוחזקות ישירות | ככלל לא | בכפוף לתנאי ״ריבית תיק״, כולל טופס W-8BEN |
| תקבולי ביטוח חיים | לא | גם כשהמבטח אמריקאי |
| מניות של חברות שהתאגדו מחוץ לארה״ב, גם אם הן נסחרות בנאסד״ק | לא | מקום ההתאגדות מופיע בעמוד השער של הדוח השנתי |
| קרנות UCITS איריות | ככלל לא | הכלל ברור, אבל בודקים את המבנה של כל קרן |
| קרנות נאמנות וקרנות סל ישראליות, קופות גמל, השתלמות ופוליסות | ככל הנראה לא | הסקה מהחוק, אין מקור שמכריע במפורש |
| יתרת מזומן אצל ברוקר אמריקאי, קרן כספית אמריקאית | לבדיקה | קרן כספית אמריקאית היא קרן אמריקאית, ולכן כנראה נספרת |
| IRA או 401(k) של ישראלי שעבד בארה״ב | לבדיקה | הטענה הנפוצה ש״IRA פטור״ לא נמצאה במקור רשמי |
כמה מהתיק שלכם מוחזק בנכסים אמריקאיים?
נעבור איתכם על הרכב התיק ועל החשיפה. השאירו פרטים, ונחזור אליכם לשיחה.
כמה מס: הסף, הזיכוי והמדרגות
לתושבי חוץ יש זיכוי של 13,000 דולר כנגד המס. זה בדיוק המס על 60,000 הדולר הראשונים, ולכן בפועל הזיכוי ״מוחק״ את 60,000 הדולר הראשונים בלבד, ומעליהם המס מתחיל ב-26% ומטפס עד 40% על כל דולר מעל מיליון. השווי נמדד ביום הפטירה, בשווי שוק.
השיעור האפקטיבי לפי שווי הנכסים האמריקאיים
החישוב לפי לוח המס הפדרלי ובניכוי הזיכוי, בלי ניכויים ובלי מתנות קודמות. ניכויים (חובות, הוצאות קבורה וניהול עיזבון) מותרים לתושב חוץ רק באופן יחסי, ורק אם מצהירים על כל העיזבון העולמי, עם תיעוד.
שלוש דוגמאות מספריות
משקיע ישראלי, לא אזרח ארה״ב, מחזיק בברוקר ישראלי מניות אמריקאיות וקרנות סל אמריקאיות בשווי 1,000,000 דולר ביום הפטירה.
- מס לפי הלוח: 345,800 דולר, פחות זיכוי של 13,000 דולר.
- אם העיזבון העולמי כולו 4,000,000 דולר, עם חובות והוצאות של 200,000 דולר, מותר לנכות רק את החלק היחסי, 50,000 דולר, והמס יורד ל-313,300 דולר.
מס לתשלום: 332,800 דולר, כשליש מהתיק האמריקאי.
תיק של 630,000 דולר שמחולק כך: 200,000 בקרן סל אמריקאית, 300,000 בקרן UCITS אירית על אותו מדד, 80,000 בפיקדון בבנק אמריקאי ו-50,000 בקרן נאמנות ישראלית.
הפער: 149,100 דולר, על אותה חשיפה למניות אמריקאיות.
630,000 דולר בשני מבנים: מה נספר למס העיזבון
3,000 מניות שהבשילו של מעסיק שהתאגד בדלאוור, 150 דולר למניה, מוחזקות אצל נאמן 102. בנוסף 100,000 דולר בקרן סל אמריקאית.
- אם המניות אצל הנאמן נספרות (ראו בהמשך): נכסים אמריקאיים של 550,000 דולר, ומס של 161,300 דולר.
- אילו המעסיק היה חברה שהתאגדה בישראל: רק 100,000 דולר נספרים, ומס של 10,800 דולר.
בשני המקרים עוברים את 60,000 הדולר, ולכן יש חובת דיווח מלאה.
הבעיה המעשית: החשבון מוקפא
המס הוא רק חצי מהסיפור. לפי התקנות האמריקאיות, חברות, סוכני העברה ומחזיקי נכסים נדרשים לקבל תעודת העברה מרשות המסים האמריקאית לפני שהם משחררים נכסים של נפטר תושב חוץ, והיא מונפקת רק אחרי שהמס שולם.
מה קורה לחשבון מיום הפטירה
אם אין מנהל עיזבון בארה״ב, מי שמחזיק בפועל בנכס עלול להיחשב ״מנהל עיזבון״ לצורכי המס, ומקבלי הנכסים חבים אישית עד שווי מה שקיבלו.
בן או בת זוג, ומתנות בחיים
- אין פטור אוטומטי לבן זוג. ניכוי בן זוג בעיזבון של תושב חוץ מותר רק כשבן הזוג השורד אזרח ארה״ב, או דרך נאמנות מיוחדת (QDOT) שרק דוחה את המס, לא מבטלת אותו.
- החזקה משותפת: כשבן הזוג השורד אינו אזרח, לא חל הכלל של חצי חצי. נכלל כל השווי, למעט מה שבן הזוג מוכיח שמימן בעצמו.
- מתנה של מניות אמריקאיות בחיים פטורה ממס מתנות אמריקאי לתושב חוץ, כי מניות הן נכס בלתי מוחשי. ההשלכות בישראל, ואובדן השליטה בנכס, נבדקים לפני.
עובדי הייטק: RSU, ESPP ונאמן 102
הכלל המאומת: נאמן או נומינלי לא משנים את מיקום המניה. לכן ככל הנראה מניות שהבשילו של מעסיק אמריקאי, שמוחזקות אצל נאמן 102 בישראל, נספרות לסף של 60,000 הדולר. לא מצאנו מקור רשמי שעוסק בנאמן 102 במפורש, וזו הסקה חזקה מהכלל. מניות שנקנו בתוכנית ESPP של מעסיק אמריקאי הן מניות אמריקאיות לכל דבר. מעסיק שהתאגד בישראל, גם כשהוא נסחר בנאסד״ק, ככלל לא יוצר חשיפה.
מה קורה ליחידות שעוד לא הבשילו ביום הפטירה תלוי בתוכנית, ודורש בדיקה. על המיסוי בישראל של RSU ושל סעיף 102 כתבנו בהרחבה כאן.
איך משקיעים מצמצמים את החשיפה
אלה שיקולים מקובלים, לא המלצה. כל אחד מהם נבחן מול הדין בשתי המדינות, וכל מעבר בין מוצרים הוא מכירה, ובישראל חל עליה מס רווח הון רגיל.
- קרנות שאינן אמריקאיות, למשל קרנות UCITS איריות על אותם מדדים: מניה של תאגיד זר אינה נכס אמריקאי. בודקים דמי ניהול, פער מעקב ומבנה משפטי.
- קרנות ומוצרים ישראליים שעוקבים אחרי מדדים אמריקאיים: ככל הנראה לא נספרים, אבל זו הסקה.
- שמירה על חשיפה אמריקאית ישירה מתחת ל-60,000 דולר: השווי נמדד ביום הפטירה, עם כל הנכסים האמריקאיים יחד, כולל RSU ונדל״ן, ועליית שוק יכולה לעבור את הסף.
- ביטוח חיים כמקור נזילות לתשלום המס: התקבולים אינם נכס אמריקאי. הוא לא מקטין את המס, רק מממן אותו.
- החזקה דרך חברה שאינה אמריקאית: חוסם מקובל, אבל בישראל יש מס חברות ומס דיבידנד, וכללים על הכנסה פסיבית, ובארה״ב נדרשים מהות ותפעול תקין.
- נאמנות: עשויה להתאים, אבל נכס שהועבר עם שמירת זכויות נשאר נכס אמריקאי, ומיסוי נאמנויות בישראל מורכב.
הצעד הראשון הוא מיפוי: כמה מההון יושב בנכסים אמריקאיים, ועד כמה הוא מרוכז במניה, בענף או במדינה אחת. סימולטור הריכוזיות שלנו נותן תמונה ראשונה בשלוש שאלות, בלי להשאיר פרטים.
מה אמרה נציבת מס הכנסה לשעבר
בוובינר של KAI Capital מ-19 באוקטובר 2026 (להקלטה), עו״ד טלי ירון-אלדר, לשעבר נציבת מס הכנסה ושותפה מייסדת ב-YEtax, תיארה בשיחה עם תמיר גלוסקה שלוש דרכים שמשקיעים ישראלים משתמשים בהן: השקעה דרך קרן שאינה אמריקאית, העברת הנכסים לחברה משפחתית ישראלית, והקמת נאמנות משפחתית.
את הנאמנות היא הציגה כבעלת ערך שמעבר למס: היא מאפשרת לתכנן את המעבר בין הדורות, למשל לשמור את הכסף לילדים קטנים עד גיל מסוים, ולמנוע סכסוכים בין יורשים. לדבריה, העלות היא עשרות אלפי שקלים ולא מאות, והיא משתלמת גם בהון של 10 עד 15 מיליון שקל. היא גם אמרה שקשה לה להאמין שיחוקק מס עיזבון בישראל.
תיקון חשוב אחד לניסוח המקובל: המס על תושב חוץ אינו 40% מהדולר הראשון. הוא מדורג, מ-18% עד 40%, אחרי זיכוי שמכסה את 60,000 הדולר הראשונים, ולכן על מיליון דולר הוא כ-33%, כמו בטבלה למעלה.
ארבע טעויות נפוצות
- ״זה מס ירושה על כל יורש.״ לא. זה מס על העיזבון כולו, לפני החלוקה.
- ״קרן סל אמריקאית נספרת רק לפי מה שבתוכה.״ ההקלה הזו פקעה ב-2011. קרן סל אמריקאית נספרת במלואה, גם כשהיא מחזיקה אג״ח.
- ״ברוקר ישראלי פותר את הבעיה.״ לא. מניה אמריקאית נשארת נכס אמריקאי בכל מקום שבו היא מוחזקת.
- ״השיעור הוא 35%.״ זה נתון ישן. היום הלוח מגיע ל-40%, והסף לתושבי חוץ נשאר 60,000 דולר.
איך זה עובד אצלנו
כשאנחנו ממפים את התיק של משפחה, החשיפה למס עיזבון אמריקאי היא שורה בתמונה המלאה, יחד עם השקעות בחו״ל, RSU ונכסים בכמה גופים. את התכנון המשפטי והמיסויי עושים יועצי מס ועורכי דין שמכירים את שתי המדינות, ואנחנו מוודאים שהשאלה נשאלת בזמן. עוד על ניהול עושר.
רוצים לעבור על החשיפה שלכם עם מישהו מאיתנו?
להשארת פרטים ←שאלות נפוצות
האם ישראלי משלם מס עיזבון אמריקאי?
כן, אם ביום הפטירה הוא מחזיק נכסים אמריקאיים, כמו מניות של חברות אמריקאיות, קרנות סל אמריקאיות או נדל״ן בארה״ב, בשווי של יותר מ-60,000 דולר. המס מדורג מ-18% עד 40%, אחרי זיכוי של 13,000 דולר.
האם קרן סל אמריקאית על S&P 500 חשופה למס עיזבון?
כן. קרן סל או קרן נאמנות אמריקאית היא נכס אמריקאי במלואה, וההקלה שראתה ״דרך״ הקרן פקעה ב-2011. קרן UCITS אירית על אותו מדד ככלל אינה נכס אמריקאי.
האם מניות שקונים דרך בנק או ברוקר ישראלי פטורות?
לא. מניה של חברה שהתאגדה בארה״ב היא נכס אמריקאי בכל מקום שבו היא מוחזקת, גם על שם נאמן או נומינלי.
כמה מס עיזבון אמריקאי משלמים על מיליון דולר?
כ-332,800 דולר לתושב חוץ, לפני ניכויים: 345,800 דולר לפי הלוח, פחות זיכוי של 13,000 דולר. זה שיעור אפקטיבי של כשליש.
האם יש אמנה בין ישראל לארה״ב שמונעת את המס?
לא. אמנת המס בין ישראל לארה״ב חלה רק על מס הכנסה, ואין אמנה על מס עיזבון. בישראל אין מס עיזבון מאז 1981, ולכן אין גם זיכוי בצד הישראלי.
האם RSU של חברה אמריקאית אצל נאמן 102 נספרות?
ככל הנראה כן. הכלל הוא שנאמן או נומינלי לא משנים את מיקום המניה, אבל לא מצאנו מקור רשמי שעוסק בנאמן 102 במפורש, ולכן זה נבדק מול יועץ מס.
מה קורה לחשבון הברוקר אחרי פטירה?
מחזיקי נכסים אמריקאיים נדרשים לפי התקנות לקבל תעודת העברה מרשות המסים האמריקאית לפני שחרור הנכסים, והיא מונפקת רק אחרי שהמס שולם. גם בלי חובת הגשה, זמן הטיפול המוערך הוא 12 עד 18 חודשים.
האם בן הזוג פטור ממס העיזבון?
לא אוטומטית. כשבן הזוג השורד אינו אזרח ארה״ב, אין ניכוי בן זוג, אלא דרך נאמנות QDOT שרק דוחה את המס.
מקורות
- IRS: Some nonresidents with U.S. assets must file estate tax returns.
- IRS: Form 706-NA והוראות הטופס (מהדורת 2025).
- חוק המס האמריקאי: סעיפים 2001(c), 2101 עד 2106, 2056 ו-2056A, 6018; תקנות 20.2104-1, 20.2105-1, 20.6325-1.
- IRS: Estate tax (הפטור לאזרחים ותושבים ב-2026).
- וובינר KAI Capital, 19 באוקטובר 2026: תמיר גלוסקה מארח את עו״ד טלי ירון-אלדר. להקלטה ביוטיוב.
עוד בנושא: מיסוי ירושה בישראל · ירשתם סכום גדול · RSU ומניות חסומות · השקעות בחו״ל · פמילי אופיס.
המידע בעמוד כללי, נכון לדין בארה״ב ובישראל באוקטובר 2026 (עודכן ב-21 באוקטובר 2026), ואינו ייעוץ מס, ייעוץ משפטי או ייעוץ השקעות. הסכומים בדולרים, לפי שווי שוק ביום הפטירה, בלי מס מדינתי ועלויות. כל מקרה נבדק מול יועץ מס ועורך דין שמכירים את הדין בשתי המדינות.